Page 221 - IYUN
P. 221

‫ח"ד‬  ‫עיון שבוע רשת האזינו מסלול חל ההלכה רכא‬

                              ‫לפלפולא‬

                                             ‫המשך הנידון‬
                         ‫אם בבין השמשות העירוב צריך להיות ראוי לכל השבת‬

                              ‫להוכיח שמעיקר דין עירוב סגי שהפת ראויה לבין השמשות בלבד‬
         ‫ו‪ .‬אך האמת שעצם יסוד דברי הדובב מישרים אינם מובנים‪ ,‬שלפי הגהתו בלשון‬
         ‫המהרי"ל‪ ,‬כתב המהרי"ל שמזה שאמרו בגמ' שצריך שהפתח המחבר בין שתי החצרות‬
         ‫יהיה ראוי לכל השבת‪ ,‬יש ללמוד שגם הפת של עירובי חצרות צריכה להיות ראויה לכל‬
         ‫השבת‪ .‬ולכאורה הדברים חלוקים זה מזה לגמרי‪ ,‬שהרי הפתח שבין שתי חצרות הוא‬
         ‫המקשר בעצם מבנה החצר להחשיב את שתי החצרות כאחת‪ ,‬וא"כ וודאי שצריך שיהיה‬
         ‫הפתח ראוי לכל השבת‪ ,‬כי אם אין קשר בין החצרות שוב א"א להחשיב שדיירי חצר זו‬

                                                                                ‫דרים בחברתה‪.‬‬
         ‫משא"כ הפת של העירוב שפיר י"ל דסגי בזה שבבין השמשות היתה ראויה‪ ,‬דכיון‬
         ‫שבתחילת היום היה לכולם סעודה במקום זה‪ ,‬קבעו שם דירתם לכל השבת‪ ,‬וא"צ‬

                                                         ‫שיהיה להם שם סעודה בכל רגע ורגע‪.‬‬
         ‫תדע‪ ,‬שהרי כשעירב דרך פתח ונסתם הפתח בשבת‪ ,‬לא שרינן אלא משום דאמרינן שבת‬
         ‫שהותרה הותרה‪ ,‬כמבואר בגמ' (עירובין ע‪ ,‬ב)‪ ,‬משא"כ כשנאכל הפת‪ ,‬א"צ לדין 'שבת‬
         ‫שהותרה'‪ ,‬וכמו ששנינו (לח‪ ,‬א) שמותר לכתחילה לאכול את העירוב מיד משתחשך‬
         ‫[והמהרי"ל שם כתב שדין זה הוא בין בעירוב תבשילין ובין בעירוב חצרות]‪ ,‬ומשמע‬
         ‫דמהני אפילו שדעתו כבר בביה"ש לאכלו מיד כשתחשך כמבואר בדברי המהרי"ל הנ"ל‬

                                                             ‫(וכ"ה בב"י וברמ"א‪ ,‬שצד סעיף ב)‪.‬‬
         ‫ואע"פ שכשהמתיר עומד מתחילה להתבטל לא אמרינן שבת שהותרה הותרה‪ ,‬כמש"כ‬
         ‫רש"י (עא‪ ,‬א ד"ה אע"פ‪ .‬וכ"ה ברא"ש פ"א עירובין סי' כג; הג"א שם פ"ו סי' טז; תוס'‬
         ‫ר"פ שם עט‪ ,‬א; תרוה"ד סי' עג; רמ"א סי' שסה ס"ז; מג"א סי' שעא סק"ז)‪ .‬וגם אילו היה‬
         ‫שייך הותרה בכה"ג‪ ,‬הרי מפורש ברשב"א (עירובין עט‪ ,‬א) בשם הראב"ד שאסור לגרום‬
         ‫לכתחילה למצב שצריך לדין הותרה‪ ,‬ואעפ"כ מפורש במשנה הנ"ל שמותר לכתחילה‬
         ‫לאכול את העירוב‪ ,‬ש"מ שכשנאכל הפת א"צ לדין הותרה‪ .‬ועל כרחך הטעם משום‬
         ‫שמעיקר דינו העירוב צריך להיות קיים רק בביה"ש ולא יותר‪ .‬וכן נקט בפשיטות החזו"א‬
         ‫(סי' לב סקל"א) כמו שכתבנו‪ ,‬וגם בשו"ת מהר"ש (הנ"ל בשבוע העבר אות ג) כתב‬

                                                                                         ‫כעי"ז‪.‬‬
                                                         ‫המשך הנידון בשבועות הבאים בעזה"י‬

           ‫השתתהפושתתבפמוסתגרבתמ זסוגרמותתזנויתמובתנליתמובדליהמהוסדפהקההסשפבקועהישבבושעביועב זשהבובעמזשהךבלמפשחךותלפשחועהת שעה‬
   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225   226