Page 223 - IYUN
P. 223

‫ח"ד‬  ‫עיון שבוע יו סוכות מסלול חל ההלכה רכג‬

                              ‫לפלפולא‬

                                             ‫המשך הנידון‬
                        ‫אם בבין השמשות העירוב צריך להיות ראוי לכל השבת‬
                      ‫להוכיח שמעיקר דין עירוב סגי שהפת ראויה לבין השמשות בלבד (המשך)‬
       ‫ז‪ .‬ומפורשים הדברים בריטב"א (עירובין עח‪ ,‬ב) בסוגיא זו גופה דעשאו לאילן פתח‪,‬‬
       ‫שממנו הוציא הדובב מישרים את יסודו‪ ,‬דז"ל הריטב"א שם‪ :‬עד כאן לא קאמר רבי אלא‬
       ‫בעירוב דסגי ליה דליקני ליה בין השמשות‪ ,‬וכל דבר שמשום שבות לא גזרו עליו ביה"ש‬

                                ‫וכו'‪ ,‬אבל הכא דלכולי יומא שבתא בעינן פיתחא‪ ,‬לא‪ ,‬וכו'‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
       ‫וכ"ה במאירי שם שכתב‪ :‬עד כאן לא קאמר רבי בנותן עירובי תחומין באילן שקנה עירוב‬
       ‫שכל שהוא משום שבות לא גזרו עליו ביה"ש‪ ,‬הני מילי ביה"ש‪ ,‬כלומר לדבר שאינו צריך‬
       ‫לו אלא ביה"ש לבד כגון הנחת עירוב באילן וכו' שא"צ לו להיות קיים אלא ביה"ש בלבד‪,‬‬
       ‫וכל שיכול ליטלו ביה"ש שהיא שעת קניית השביתה‪ ,‬קנה עירוב‪ .‬אבל כולי יומא לא‪,‬‬
       ‫כלומר אבל עירובי חצרות ולענין שהם צריכים להיות פתח ביניהם‪ ,‬אם אין הפתח ראוי‬
       ‫להשתמש בו כל היום‪ ,‬אע"פ שראוי לביה"ש‪ ,‬אינו פתח וכו'‪ ,‬עכ"ל‪ .‬הרי מפורש בדבריהם‬

                    ‫שרק הפתח צריך שיהיה לכל השבת‪ ,‬ואילו העירוב עצמו סגי לביה"ש בלבד‪.‬‬
       ‫אמנם רש"י (לה‪ ,‬א ד"ה משחשיכה) כתב שהטעם דמהני עירוב תחומין כשנשרף‬
       ‫משחשיכה דכבר קנה עירוב בין השמשות ושבת הואיל והותרה הותרה‪ ,‬עכ"ל‪ ,‬משמע‬
       ‫שהוא מדין הותרה‪ .‬אך לפמשנ"ת צ"ל שאין כוונת רש"י לדין הותרה ממש‪ ,‬אלא דסגי בזה‬

                                                   ‫שהעירוב היה קיים בבין השמשות כמשנ"ת‪.‬‬
       ‫שו"ר בצפנת פענח (פ"ו מהל' עירובין הי"ב) שדייק מרש"י הנ"ל שהטעם שמועיל עירוב‬
       ‫תחומין כשנשרף משחשיכה‪ ,‬דשבת הואיל והותרה הותרה‪ ,‬וכתב שלפ"ז בערב פסח שחל‬
       ‫בשבת א"א לערב בחמץ‪ ,‬כיון שעומד להיאסר ואין הותרה‪ .‬והקשה מהא דאמרינן (לו‪,‬‬
       ‫א) ככר זה היום חול ולמחר קודש מערבין בה כיון שבשעת קניית העירוב היה חול אע"פ‬
       ‫שעומדת להיאסר‪ ,‬כמו שהקשינו לעיל (שבוע ר"ה אות ג)‪ ,‬ותירץ דשאני התם שבידו‬
       ‫להישאל ואינו ודאי שייאסר‪ ,‬ע"ש‪ .‬אך לפמשנ"ת לכאורה מוכח שבנאכל העירוב אינו‬

                                            ‫מדין הותרה וא"כ אין כוונת רש"י לדין הותרה כנ"ל‪.‬‬
                                                          ‫המשך הנידון בשבועות הבאים בעזה"י‬

          ‫השתתהפושתתתבפמוסתגרבתמ זסוגרמותתזנויתמובתלניימתודבליההמוסדפהקההסשפבקועהישבבושעביועב זשהבובעמזשהךבלמפשחוךתלפשחעוהת שעה‬
   218   219   220   221   222   223   224   225   226   227   228