Page 103 - 10422
P. 103

‫בת המעמקים‬

‫יותר ממה שיש לצבא‪ .‬וכל זה בזכות מישהו שחי לפני מאה‬
                                              ‫וחמישים שנה‪".‬‬

‫יואט מהנהן אליי הנהון מלא ציפייה‪ ,‬כמו שהיה עושה‬
  ‫בכיתה כשניסה לומר לי‪ ,‬תמשיכי‪ .‬את לא טיפשה מוחלטת‪.‬‬
                       ‫"אז בשביל מה אתם צריכים אותי?"‬

‫יואט מתכווץ‪ .‬יש לי הרגשה שהוא היה מעדיף שלא יצטרך‬
                                                         ‫אותי‪.‬‬

‫"מיס — נאמנה דקר‪ ",‬הוא מתקן את עצמו כשהוא רואה‬
‫את ההבעה הזועמת שלי‪" ,‬במאה וחמישים השנה האחרונות‬
‫הצלחנו לשחזר רק קומץ מהפיתוחים המדעיים של אב־אבותייך‪.‬‬
‫התנהלנו כמו ילדים שמשחקים בתחפושות עם הבגדים של‬

     ‫האיש הדגול‪ .‬צר לי לומר שרוב עבודתו לא בהישג ידנו‪".‬‬
‫"ואתה חושב שאני אוכל לשנות את זה?" אני צוחקת‪ ,‬למרות‬
‫שאין בזה שום דבר מצחיק‪ .‬מאחוריי סוקרטס מקשקש בתגובה‪.‬‬

                          ‫"המורה‪ ,‬אין לי סודות משפחתיים‪".‬‬
      ‫"לא‪ ",‬הוא מאשר‪" .‬זה היה חלק מהתוכנית של נמו‪".‬‬
‫ג'ם מתיישב לצדי‪ .‬הידיים שלו סוגרות על הקנה של רובה‬

                                  ‫הליידן‪" .‬התוכנית של נמו?"‬
‫יואט שואף אוויר‪ ,‬כאילו מתכונן להרצאה הסופית שלו‪" .‬רק‬
‫פעמיים אנשים מבחוץ פגשו את קפטן נמו ושרדו לספר על כך‪.‬‬

                                          ‫הפעם הראשונה —"‬
           ‫"היתה לנד וארונקס‪ ",‬נליניה אומרת‪" .‬הרעים‪".‬‬
‫יואט מצליח לחייך חיוך עייף‪" .‬כן‪ ,‬מיס דה סילבה‪ .‬הם‪,‬‬
‫כמובן‪ ,‬לא היו קוראים לעצמם ה'רעים'‪ .‬הם ברחו מהצוללת של‬
‫נמו‪ ,‬הנאוטילוס‪ ,‬כשהם משוכנעים שבקושי הצליחו להימלט‬

                                ‫מהמטורף הכי מסוכן בעולם‪".‬‬
‫"פורע חוק‪ ",‬אני נזכרת‪" .‬כיילב אמר שאנחנו הגנו על‬

                                     ‫המורשת של פורע חוק‪".‬‬

‫‪103‬‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108