Page 108 - 10422
P. 108

‫ריק ריירדן‬

‫אופן‪ ...‬כשההורים שלכם מצאו את הבסיס של נמו‪ ,‬מכון לנד‬
‫חשש שזה יעניק לאקדמיה יתרון שלא יהיה ניתן להתגבר עליו‪.‬‬
‫כמו שאמרתי‪ ,‬רק הצאצאים של נמו מסוגלים להפעיל את‬
‫ההמצאות החשובות ביותר שלו‪ .‬ובניגוד למכון לנד‪ ,‬לנו יש‪...‬‬

                       ‫מערכת יחסים טובה עם משפחת דקר‪".‬‬
‫אני נתקפת תחושה לא נעימה שיואט כמעט אמר לנו יש‬
‫שליטה במשפחת דקר‪ .‬לא נראה שהוא מבחין במבט הצונן‬

                                              ‫שאני מעיפה בו‪.‬‬
‫"האי לא מתועד בשום מקום‪ ",‬הוא אומר‪ ,‬וקצת צבע חוזר‬
‫לפנים שלו‪" .‬הוא מנותק מכל תקשורת עם העולם החיצון‪.‬‬
‫המיקום שלו לא ידוע אפילו לי‪ .‬הדרך היחידה למצוא אותו —"‬
‫"היא אני‪ ".‬אני מסתכלת על החפץ הנחושתי בצורת משקולת‬

                                                       ‫ניירות‪.‬‬
‫"בדיוק‪ ,‬ילדה‪ .‬הבסיס הזה הוא התקווה היחידה שלנו‪ .‬הצוות‬
‫שם לא יודע שהאקדמיה הושמדה‪ .‬אנחנו חייבים להזהיר אותם‪.‬‬

                ‫נוכל להתארגן שם מחדש‪ ,‬להתחמש‪ ,‬להגן —"‬
‫"או שאנחנו יכולים פשוט לפנות לרשויות‪ ",‬אני אומרת‪.‬‬

         ‫"באמת הותקפנו‪ .‬בית הספר שלנו הושמד‪ .‬נאמר —"‬
‫"למי?" יואט דורש לדעת‪" .‬למשטרה? לאף־בי־איי? לצבא?‬
‫במקרה הטוב הם יתייחסו אלינו כמו אל משוגעים‪ .‬במקרה‬
‫הרע הם יאמינו לנו‪ .‬את מוכנה שיחטפו אותך לאיזה אתר‬
‫ממשלתי סודי‪ ,‬ולמשך שארית חייך יחקרו אותך? מכון לנד‬
‫והרדינג־פנקרופט לא מסכימים כמעט על שום דבר‪ .‬אבל אנחנו‬
‫כן מסכימים על דבר אחד‪ .‬למסור את הטכנולוגיה של נמו‬
‫לממשלות העולם‪ ,‬או גרוע מזה‪ ,‬לחברות מסחריות‪ ,‬יהיה אסון‪.‬‬

                                             ‫אנחנו חייבים —"‬
          ‫הוא נשמט קדימה כאילו הכניסו לו אגרוף בבטן‪.‬‬

                             ‫ג'ם מזנק על רגליו‪" .‬המורה?"‬

                                                                             ‫‪108‬‬
   103   104   105   106   107   108   109   110   111   112   113