Page 110 - 10422
P. 110

‫‪15‬‬

                                     ‫מה עושים עם מידע כזה?‬
‫את עכשיו האדם החשוב ביותר בעולם‪ .‬את חייבת להחליט‬
‫מה יהיה הגורל של החברים שלך והתלמידים בכיתה שלך‪.‬‬
‫אה‪ ,‬ודרך אגב‪ ,‬ההורים שלך נהרגו במסגרת גילוי צוללת־על‬

                               ‫דמיונית מהמאה התשע־עשרה‪.‬‬
           ‫אני‪ ...‬אני רואה בזה הזדמנות למסיבת פיג'מות‪.‬‬
‫אני שואלת את אסטר ונליניה אם יסכימו לישון איתי במגורי‬
‫הקפטן‪ .‬אני לא רוצה להיות לבדי בחדר הענקי הזה‪ ,‬גם אם‬
‫נמצא איתי הדובון־הדולפין שלי סוקרטס‪ .‬אני רוצה את הנחירה‬
‫המרגיעה של אסטר בקרבת מקום‪ ,‬את רחש כובע השינה של‬
‫נליניה העשוי סאטן בכל פעם שהיא מסובבת את הראש על‬
‫הכרית‪ .‬אני רוצה את הריח הכלבלבי החמים של טופ ואת‬
    ‫האנחות מלאות הסיפוק שלו בעודו מתכרבל לרגלי אסטר‪.‬‬
‫כשאנחנו מאורגנות לשינה‪ ,‬ג'מניי טוויין בא לבדוק שאני‬
‫בסדר פעם אחת אחרונה‪ .‬הוא אומר לי שהגשר שומר על כיוון‬
‫כללי מערבה עד שאומר אחרת‪ .‬הוא יחזור לבדוק מה שלומי‬

                                                       ‫בבוקר‪.‬‬
                  ‫"בסדר‪ ",‬אני אומרת‪" .‬תודה‪ .‬לילה טוב‪".‬‬

                                                                             ‫‪110‬‬
   105   106   107   108   109   110   111   112   113   114   115