Page 112 - 10422
P. 112
ריק ריירדן
הרחוב .מאותו יום הריח המתוק של היערה תמיד ישמח אותי.
זה גורם לי לרצות להרביץ שוב למאדי וייט במגרש המשחקים
רק כדי שאחי יחמיא לי וילווה אותי הביתה.
אני מתעוררת לצליל קולות .אסטר ונליניה עומדות
מעליי ומתווכחות בקולות שקטים .איכשהו המשכתי לישון
בזמן שהן קמו ,התקלחו והתלבשו .בחוץ כבר שורר אור יום.
תעלת האוגרים הימית הענקית של סוקרטס ריקה .הוא כנראה
יצא לצוד ארוחת בוקר .אני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה
התעוררתי אחרי עלות השחר.
נליניה מבחינה שהעיניים שלי פקוחות" .היי ,מותק .איך את
מרגישה?"
אני מתרוממת על המרפקים.
טופ משעין סנטר על הרגל שלי ומשמיע את אנקת קומי!
שלו .לכל אחד יש מה להגיד.
כנראה אתמול באמת קרה .האקדמיה איננהֶ .דב איננו .אני
נסחפת ...מילולית ורגשית .איך אני מרגישה?
"אני — אני ערה ",אני מחליטה" .מה קורה?"
נליניה מסתכלת על אסטר במבט אזהרה ,כאילו אומרת,
תזכרי מה סיכמנו.
"החדשות הטובות הן שהוא לא מת ",אסטר אומרת.
נליניה מרימה ידיים בייאוש" .אסטר"...
"טוב ,אמרת לי להתחיל מהחדשות הטובות ",אסטר מוחה.
"אלה החדשות הטובות .הוא לא מת .עדיין לא".
"מי "?...ניצוץ תקווה מהבהב בראש שלי שעדיין מטושטש
משינה .לחצי שנייה אני תוהה אם יכול להיות שהיא מתכוונת
ל ֶדב .אבל אסטר לא מאפשרת לי לחלום.
"דוקטור יואט ",היא פולטת" .פרנקלין מצא אותו בתא שלו,
לא מגיב".
112
