Page 116 - 10422
P. 116
16
ממתי החברים שלי לכיתה מצייתים לי?
ללא מחאה נוספת פרנקלין ולין־דזה חוזרים להשגיח על
המטופל שלהם .אסטר ונליניה הולכות מאחוריי כמו משמר
כבוד .נראה שאפילו ג'ם מוכן להצטרף למצעד ,ואנחנו הולכים
במסדרון אל מגורי הקפטן.
אני עדיין לא קוראת לזה התא שלי .זה מפחיד ולא נשמע
בסדר...
אני מכריחה את ג'ם לחכות בחוץ בזמן שאני מחליפה
לבגדים נורמליים.
סוקרטס חזר למכל שלו .הוא מפטפט אליי כאילו אומר ,היי,
בת אנוש ,איפה הדיונון שלי? אני רושמת לעצמי למצוא לו
חטיף בהקדם האפשרי.
טופ נעמד על הרגליים האחוריות ומרחרח את הדולפין .הוא
לא נראה מודאג במיוחד מהשותף החדש לחדר ,אם כי יש לי
הרגשה שהיה מעדיף לרחרח את הזנב של סוקרטס לשם היכרות
רשמית .אני שמחה שהוא לא יכול.
ברגע שאני לבושה אנחנו מכניסות את ג'ם .כולנו מתאספים
סביב שולחן הישיבות.
116
