Page 113 - 10422
P. 113

‫בת המעמקים‬

                                        ‫חרדה מציפה אותי‪.‬‬
‫"תראו לי‪ ".‬הגוף שלי מצליח איכשהו לגייס עוד אדרנלין‪.‬‬
‫אני עדיין במכנסי כותנה קצרים ובחולצת פיג׳מה‪ ,‬אבל לא‬

    ‫אכפת לי‪ .‬הלב שלי דופק בכוח בעודנו ממהרות במסדרון‪.‬‬
‫ג'מניי טוויין שומר על דלת המרפאה‪ .‬נראה כאילו הוא לא‬
‫ישן כל הלילה‪ .‬בפנים פרנקלין קאוץ' ולין־דזה חואנג עומדים‬
‫משני הצדדים של ד"ר יואט‪ ,‬ששוכב חסר הכרה במיטת בית‬
‫חולים‪ .‬הוא מחובר לאינפוזיה ולכמה מוניטורים‪ .‬הרצועות של‬
‫מסכת החמצן גורמות לשיער האפור שלו להזדקר כמו סנפירי‬
‫דג זהרון‪ .‬אני לא חובשת‪ ,‬אבל הסימנים החיוניים שלו בתצוגות‬
‫המוניטורים לא נראים טוב‪ .‬טופ מחליט שיש למרפאה ריח‬

                   ‫מעניין מאוד‪ ...‬עד שלין־דזה מגרשת אותו‪.‬‬
‫העיניים של לין־דזה אדומות‪ ,‬ומסכה רפואית משתלשלת‬
‫מאוזנה הימנית‪" .‬הרצנו את בדיקות הדם הכי מקיפות שיכולנו‬
‫בציוד שיש בספינה‪ .‬תפקודי הכבד שלו וספירת הדם ממש‬
‫לא בסדר‪ .‬הסוכר בדם גבוה‪ .‬אנחנו מנחשים שזה סרטן בשלב‬
‫מתקדם‪ ,‬אולי בלבלב‪ ,‬עם סוכרת סוג ‪ ,2‬אבל אין כאן אפשרות‬
‫לבדיקות מתקדמות‪ ,‬בטח לא לטיפולים‪ .‬הוא צריך סיוע רפואי‬

                                                       ‫מיידי‪".‬‬
‫"רק שג'מניי‪ ",‬פרנקלין נוהם‪" ,‬לא נותן לנו לשדר אות‬

                                                      ‫מצוקה‪".‬‬
‫"אלה הפקודות של המורה‪ ".‬הקול של ג'מניי נשבר במילה‬
‫המורה‪" .‬דממת אלחוט מלאה ויהי מה‪ .‬אם מכון לנד ימצא‬

                                                     ‫אותנו‪"...‬‬
‫הוא לא צריך להזכיר לי את האזהרה של כיילב סאות'‪.‬‬
‫הארונקס תשלח את כולנו אל קרקעית הים‪ .‬בעשרים וארבע‬
‫השעות האחרונות שמעתי הרבה דברים שהתקשיתי להאמין‬

                     ‫בהם‪ .‬האיום של כיילב לא היה אחד מהם‪.‬‬

‫‪113‬‬
   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117   118