Page 117 - 10422
P. 117
בת המעמקים
אסטר משחקת באצבעות שלה כאילו היא שרה "על הקיר
טיפס לו עכביש קטן"" .רק רציתי לציין שאני לא נאמנת כיתה,
וגם נליניה לא .אין לנו תפקיד רשמי .טיה ופרנקלין הם אלה
שצריכים להיות כאן".
"זה בסדר ,מותק ",נליניה אומרת" .אמרתי לטיה שאני
אעדכן אותה במה שקורה .וראית את פרנקלין .הוא קצת עסוק".
לא נראה שאסטר נרגעה" .בסדר ...אני מניחה שזה בסדר".
ג'ם בוחן את משקולת עין הרובוט כאילו היא עלולה לתקוף
אותנו" .את יודעת איך להפעיל את הדבר הזה?"
"הי ",נליניה נוזפת בו" .אל תטיל ספק ביכולות של החברה
שלי ".היא מצמצמת עיניים בכיווני" .את יודעת איך?"
"יש רק דרך אחת לגלות ".אני אוחזת במשקולת.
המתכת חמימה ,כמו טלפון בטעינה .אני מצמידה את
האגודל אל השקע למעלה .עקצוץ חשמלי קל עובר עד המרפק
שלי ,אבל אני נלחמת בדחף להרחיק את היד.
אדווה עוברת במפה .משקולת הניירות מתרוממת ומרחפת
ממש מעל פני השטח האפורים ,ומתחילה לזוז לצדדים .זה
מזכיר לי את הפעם שניסינו להשתמש בלוח סיאנס במגורים
שלנו .נליניה צרחה ברגע שהמצביע התחיל לזוז .אני חטפתי
התקף צחקוקים .אסטר פצחה בהרצאה ארוכה על האפקט
האידיאומוטורי ועל תנועות שריר לא רצוניות .מעולם לא
גילינו מה חוזה לוח הסיאנס לגבי העתיד שלנו.
הפעם אף אחד לא צורח או מצחקק .משקולת הניירות זזה
לנקודה לחוף קליפורניה .המיקום הנוכחי שלנו? אין לי מושג
איך עין הרובוט מסוגלת לדעת את זה.
קו זוהר מתמשך מבסיס משקולת הניירות כמו קרן שמש,
נמתח לרוחב פני המפה ,על פני קווי אורך ורוחב ,מספרים
לציון עומק וקימורים קלים שמציינים את דפוסי הזרמים ואת
117
