Page 132 - 10422
P. 132
ריק ריירדן
צימצם כרגע את כל הזהות של החברה החדשה שלי לשלוש
מילים שידבקו בה למשך כל השנה.
לא נראה שג'ם קולט .הוא התחיל לקשקש על אחיו שהיה
מיסיונר מורמוני בהוסיניה .נליניה מכירה אותו? היא פגשה
מישהו מהמיסיונרים? איך זה לחיות בפא ֶב ָלה?
בהמשך הלימודים הבנתי שהישירות היא בסך הכול חלק
מהאישיות של ג'ם .כשהוא רואה מטרה ,הוא מכוון ויורה .הוא
לא חושב על הנזק ההיקפי.
נליניה הניחה את הסכו"ם מידיה .היא חייכה אל ג'ם חיוך
חמוץ" .אני לא מכירה את אחיך .אנה ,גמרת לאכול?"
היא קמה ויצאה מהקפיטריה .אני נעצתי בג'ם מבט מצמית,
נטשתי את ארוחת הערב שלי ומיהרתי לצאת בעקבותיה.
בהמשך ,אחרי כיבוי אורות במגורי כיתה ח' ,שמעתי את
נליניה בוכה במיטה שלה .בהתחלה הנחתי שזאת אסטר .אבל
אסטר כבר היתה שקועה בשינה ונחרה .נליניה שכבה מקופלת
ואומללה ,רועדת מתחת לשמיכות שלה .נכנסתי בזהירות
למיטה שלה וחיבקתי אותה כשהיא בוכה ,עד שבסוף היא
נרדמה.
נליניה עברה הרבה בשלוש־עשרה שנות חייה .היא היתה
יתומה — בלי משפחה ,בלי הזדמנויות ,בלי כסף .ואז ,הודות
למורה ביסודי שראתה בה משהו מיוחד ,המליצו עליה לבחינות
הכניסה לאקדמיה שנערכו בריו .היא הוציאה תוצאות מדהימות
בכל מבחני הכישרון המכני .הגיע לה שיכירו אותה כיותר
מאשר "התלמידה על מלגה".
מאז אותו יום בקפיטריה ולמשך כמעט שנתיים המשכתי
לכעוס על ג'מניי טוויין .אני מניחה שזה לא היה הוגן או מוצדק.
אבל אני לא מוכנה שיכאיבו לחברים שלי.
עכשיו האקדמיה הושמדה .העתיד של נליניה שוב עומד
132
