Page 133 - 10422
P. 133

‫בת המעמקים‬

‫בסימן שאלה ענקי‪ .‬כמוני‪ ,‬אין לה משפחה או בית לחזור‬
‫אליהם‪ .‬אין לנו שום דבר חוץ מהספינה הזאת באמצע שום‬

                                                      ‫מקום‪...‬‬
‫"זה מטורף‪ ".‬הקול שלה גורר אותי מתוך המחשבות‪ .‬אני‬

                 ‫תוהה כמה זמן עמדתי שם ובהיתי בה עובדת‪.‬‬
                                             ‫"מה מטורף?"‬

‫היא מרימה את הגאדג'ט שבידיה‪ ,‬שנראה כמו כדור טניס‬
‫מתכתי שעבר התנגשות חזיתית עם קפיץ‪" .‬אם אני מזהה נכון‪,‬‬

                                                ‫זה ‪".LOCUS‬‬
‫אני מנסה להיזכר במונח‪ .‬קולו היבש של ד"ר יואט צץ‬
‫ועולה משיעור עתיק באוקיינוגרפיה תיאורטית‪" .‬חיישן מיקום‬

                                                     ‫חשמלי?"‬
‫"בדיוק!" נליניה מנענעת את הגבות המטופחות שלה‪.‬‬
‫"תדמייני לעצמך חלופה יעילה למכ"ם ולסונאר‪ ,‬שאי אפשר‬
‫לאתר‪ ,‬ומבוססת על אמצעי החישה של יונקים ימיים‪ .‬לווייתנים‪.‬‬
‫דולפינים‪ .‬ברווזנים‪ .‬אם אני אצליח להבין איך זה עובד‪ ,‬נוכל‬
‫לבדוק אם גורמים עוינים מתקרבים‪ ,‬בלי להסגיר את המיקום‬

                                                       ‫שלנו‪".‬‬
‫"או שהמיקום שלנו יאיר באור גדול על כל מסך סונאר‬

                                        ‫בסביבה‪ ",‬אני מנחשת‪.‬‬
‫"אולי‪ ",‬נליניה מאשרת בעליזות‪" .‬מה קרה ליצר ההרפתקנות‬

                                                       ‫שלך?"‬
‫אני מנענעת בראשי בהשתאות‪" .‬איך את מסוגלת להתייחס‬
‫לכול בשלווה כזאת? דברים כאלה לא היו אמורים להיות‬

                                            ‫אפשריים מדעית‪".‬‬
‫היא זורקת את החיישן באוויר ותופסת אותו‪" .‬מותק‪ ,‬ההבנה‬
‫שלנו את המדע משתנה כל הזמן‪ .‬יש לנו מספר מוגבל של‬

              ‫חושים‪ .‬כזאת נקודת מבט צרה על המציאות —"‬

‫‪133‬‬
   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138