Page 33 - 10422
P. 33

‫‪3‬‬

      ‫"כיתה ט'‪ ".‬ד"ר יואט אומר את המילים כאילו זה עלבון‪.‬‬
‫הוא עומד במעבר ונשען עם יד אחת על גב של מושב‪ .‬הוא‬
‫נושם בכבדות לתוך המיקרופון של האוטובוס‪" .‬המבחנים בסוף‬

      ‫השבוע הזה יהיו שונים מאוד ממה שאתם אולי מצפים‪".‬‬
‫זה מושך את תשומת הלב שלנו‪ .‬כל העיניים פונות אל יואט‪.‬‬
‫למורה יש צורה של פעמון צלילה — כתפיים צרות‬
‫שמתמשכות עד מותניים רחבים‪ ,‬חולצת הכפתורים המקומטת‬
‫שלו חצי מחוץ למכנסיים‪ .‬השיער האפור העייף שלו והעיניים‬
‫המימיות העגומות גורמים לו להיראות כמו אלברט איינשטיין‬

                             ‫אחרי לילה של חישובים כושלים‪.‬‬
‫אסטר שיושבת לצדי מערבבת את הכרטיסיות שלה‪ .‬טופ‬

   ‫משעין ראש בחיקה‪ .‬הזנב שלו חובט קלות כנגד הירך שלי‪.‬‬
‫"בעוד שלושים דקות‪ ",‬יואט ממשיך‪" ,‬נגיע אל סן אלחנדרו‪".‬‬
‫הוא מחכה שההתלחשויות ידעכו‪ .‬בשבילנו סן אלחנדרו היא‬
‫קניות‪ ,‬סרטים וקריוקי של שבת בערב‪ ,‬לא מבחני סוף השנה‪.‬‬
‫אבל אני מניחה שהגיוני שנתחיל שם‪ .‬הספינה של בית הספר‬

                                      ‫עוגנת בנמל בדרך כלל‪.‬‬
‫"אנחנו הולכים ישירות למזח‪ ",‬יואט ממשיך‪" .‬בלי‬

‫‪33‬‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38