Page 47 - 10422
P. 47
בת המעמקים
העיניים החומות שלו משקפות את הנוף החולף במהירות
בחלונות .אף פעם לא ראיתי אותו מפגין אפילו סימן למתח.
עכשיו טיפת זיעה יחידה זולגת במורד הפנים שלו.
קשה להאשים אותו על כך שהוא רוצה תשובות .אני אסירת
תודה שהוא לא נשמע מריר או כועס עליי .אני יודעת שהוא לא
רוצה להיות השמרטף שלי יותר משאני רוצה בזה.
אני מנענעת בראשי" .בכנות ,שום מושג".
זאת אכן האמת .אבל אני מרגישה כאילו שיקרתי .אני יכולה
לשמוע את תחושת האשמה בקול שלי .אני שונאת את התחושה
הזאת.
ג'ם טופח באגודל על קת הרובה שלו" .אני אצטרך את
עזרתך .את עזרת כולכן ".ההנהון שלו כולל את אסטר ונליניה.
"אני יודע שלא תמיד הסתדרנו —"
נליניה משמיעה נחרה.
"— אבל אתן יודעות שמה שאני עומד להגיד נכון ".ג'ם מעיף
מבט לאורך המעבר ומשפיל את הקול" .ארבעתנו הכי מוכשרים
בבתים שלנו .בלי לזלזל בטיה ובפרנקלין .הם מעולים במה
שהם עושים .אבל אם אנחנו יוצאים למלחמה ,אתן הבחירות
מספר אחת שלי גם אם לא כולכן נאמנות הכיתה".
"איזו מחמאה ",רוטנת נליניה.
"בסך הכול אמרתי —"
"בצורה גרועה ",משלימה נליניה.
"הוא צודק ".אסטר נשארת ממוקדת בכרטיסייה שלה,
שהתמלאה כמעט כולה בכתב זעיר" .טיה היא התיאורטיקנית
הכי טובה שלנו ,אבל הציונים של נליניה במכניקה יישומית
ובהנדסה קרבית יותר טובים .הכישורים הרפואיים של פרנקלין
יותר מתקדמים משלי ,אבל "...היא מושכת בכתפיים.
ג'ם מחייך אליה חיוך יבש" .אבל את אסטר הרדינג".
47
