Page 42 - 10422
P. 42
ריק ריירדן
אני נוגעת בפנינה השחורה שבשקע הגרון שלי.
למה יואט מדבר על בתי הספר כמו על מדינות? מכון לנד
לא היה פשוט מחריב חתיכה מחוף קליפורניה והורג יותר ממאה
איש.
הזנב של טופ טופח על הרגל שלי .הוא טומן את הראש
בחיקה של אסטר בדרישה לתשומת לב ,מנסה להוציא אותה
מהמקום האפל ששקעה בו.
"דוקטור יואט "...נראה שפרנקלין ָקא ּוץ' ,נאמן הכיתה
של בית אורקה ,בקושי מצליח לעמוד במקום" .יכול להיות
שיש לנו שם חברים פצועים .אנשים שנקברו תחת ההריסות.
מחובתנו —"
"שקט!" יואט שואג.
פתאום אני נזכרת בשיעור א"ת הראשון שלי ,כשדניאל
לקובסקי — שנופה בהמשך השנה — העז לשאול בשביל מה
צריך בכלל ללמוד אוקיינוגרפיה תיאורטית .אני זוכרת כמה
מבעית יכול יואט להיות כשהוא כועס.
ברני נעמד מאחורי המורה .הוא לא אומר מילה ,אבל נראה
שהנוכחות שלו משקיטה את הזעם של יואט לדרגת כוננות
נמוכה יותר.
"אנחנו ממשיכים לסן אלחנדרו ",יואט אומר בקול רגוע
יותר" .עכשיו תקשיבו לי טוב ,כולכם .יכול להיות שאתם כל
מה שנשאר מהרדינג־פנקרופט .אסור לנו להיכשל .המבחנים
מבוטלים .במקומם אתם תלמדו את מה שעליכם לדעת תוך כדי
שירות פעיל .מרגע זה אנחנו במלחמה".
עשרים תלמידי כיתה ט' בוהים בו .הם נראים מפוחדים
בדיוק כמו שאני מרגישה .עברנו אימונים בטקטיקה צבאית ,כן.
רבים מבוגרי בית הספר ממשיכים לאקדמיות הימיות הטובות
בעולםָ :אנא ּפ ֹוליס ,ק ּו ְז ֵנצ ֹוב ,דא־ ְל ֶייןֶ ,א ְזהי ָמ ָלה .אבל אנחנו לא
42
