Page 39 - 10422
P. 39

‫בת המעמקים‬

‫אני קולטת שאני בדיסוציאציה‪ .‬דיברתי על זה עם יועץ בית‬
‫הספר‪ ,‬ד"ר פרנסיס‪ .‬זה קרה לי בעבר‪ ,‬כשקיבלתי את החדשות‬
‫על ההורים שלי‪ .‬עכשיו ֶדב איננו‪ .‬ד"ר פרנסיס איננו‪ .‬קפטנית‬
‫הבית שלי אמיליה‪ .‬ד"ר פארז‪ .‬קולונל אפש‪ .‬ד"ר קיינד‪ .‬גורי‬
‫הלוטרות שהאכלתי אתמול באקווריום‪ .‬המגישה הנחמדה‬
‫בקפיטריה‪ ,‬סא ְנווי‪ ,‬שתמיד חייכה אליי ולפעמים הכינה מאפי‬
‫ג ּו ִג' ָיה ממולאים קוקוס שהיו טעימים כמעט כמו אלה של אמא‬

            ‫שלי‪ .‬כולם באקדמיה‪ ...‬לא יכול להיות שזה קורה‪.‬‬
‫אני מנסה לשלוט בנשימות שלי‪ .‬אני מנסה לעגן את עצמי‬
‫אל הגוף‪ ,‬אבל מרגישה כאילו בכל רגע אני עומדת להיסחף‬

                                                    ‫ולהתפוגג‪.‬‬
‫ד"ר יואט יורד בכבדות מהאוטובוס‪ .‬הוא מנגב את הפנים‬
‫בממחטה‪ .‬ברני יורד בעקבותיו כשהוא גורר איתו ארגז אספקה‬

      ‫שחור גדול‪ .‬שני הגברים מנהלים שיחה בקולות שקטים‪.‬‬
‫אני קוראת את השפתיים של יואט‪ .‬זה חזק ממני‪ .‬אני‬
‫דולפינה‪ .‬כל ההכשרה שלי ממוקדת בתקשורת‪ .‬איסוף מידע‪.‬‬

  ‫פריצת צפנים‪ .‬אני מצליחה לזהות את המילים לנד והתקפה‪.‬‬
                                 ‫ברני עונה‪ :‬עזרה מבפנים‪.‬‬

‫כנראה קראתי לא נכון‪ .‬לא יכול להיות שיואט התכוון למכון‬
‫לנד‪ .‬בתי הספר שלנו יריבים כבר נצח‪ ,‬אבל אנחנו לא מדברים‬
‫כאן על איזו מתיחה כמו כשהם זרקו ביצים על היאכטה שלנו או‬
‫כשאנחנו גנבנו את העמלץ הלבן שלהם‪ .‬זאת השמדה מוחלטת‪.‬‬

                    ‫ולמה ברני התכוון כשאמר עזרה מבפנים?‬
‫אני מנסה לנשום‪ .‬אני אוספת את כל ההלם ודוחסת אותו‬
‫אל תוך הסרעפת‪ ,‬כמו שאני עושה עם החמצן לפני צלילה‬

                                                     ‫חופשית‪.‬‬
                    ‫"אני ראיתי את ההתקפה‪ ",‬אני אומרת‪.‬‬

                           ‫כולם נסערים מדי לשמוע אותי‪.‬‬

‫‪39‬‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44