Page 43 - 10422
P. 43
בת המעמקים
נחתים או אנשי הכוחות המיוחדים .לפחות עדיין לא .אפילו לא
סיימנו את הלימודים בתיכון .אנחנו ילדים.
"אנחנו נמשיך לנמל ",יואט אומר" .ברגע שנצא בבטחה
לים ,אני אתן לכם הנחיות נוספות .בינתיים ,ג'מניי טוויין?"
"המפקד ".ג'ם צועד קדימה .הוא נכון לקבל פקודות ,נכון
לתפוס פיקוד על הכיתה שלנו .פיקוד צבאי הוא הדבר שאליו
מכשירים את הכרישים.
"כלי הנשק הרגילים מאופסנים בתא המטען של האוטובוס?"
יואט שואל.
"כן ,המפקד".
"תחמש את הצוות שלך ",יואט אומר" .עד הודעה חדשה,
כלי נשק לא נצורים".
ג'ם נוקש באצבעותיו .ארבעת הכרישים האחרים רצים אל
תיקי הנשק שלהם.
תחושת מציאות צוננת מתחילה לגרור אותי בחזרה אל הגוף
שלי .אני יודעת שאם מאפשרים לכרישים להתחמש ,אנחנו
נמצאים בצרות צרורות.
"נאמן טוויין ",יואט ממשיך" .יש לך פקודה חדשה".
העיניים של ג'ם נוצצות" .אני מבין ,המפקד".
"לא ",יואט אומר" .אני לא בטוח שאתה מבין .החל מרגע
זה אתה אחראי לחיים של מישהי אחת יותר משל כל האחרים.
אתה לא תזוז ממנה .אתה תגן עליה עד נשמת אפך האחרונה.
אתה תוודא שהיא תישאר בחיים ויהי מה".
ג'ם נראה מבולבל" .אני ...המפקד?"
יואט מצביע עליי" .אנה דקר חייבת לשרוד".
43
