Page 40 - 10422
P. 40
ריק ריירדן
אני אומרת את זה שוב ,בקול רם יותר" .אני ראיתי את
ההתקפה".
הקבוצה משתתקת .ד"ר יואט מסתכל עליי.
ג'ם מפסיק לצעוד הלוך ושוב ,ולא מוצאת חן בעיניי הצורה
שבה הוא לוטש בי מבט .הוא סוגר אגרופים בכוח" .מה זאת
אומרת התקפה?"
"זה היה טורפדו ",אני אומרת" .ככה לפחות נראה לי".
אני מתארת את השובל שראיתי מתקדם לעבר הצוקים ואיך
שהוא התפצל לשלושה חלקים לפני הפגיעה.
"לא יכול להיותָ ",ק ָיה ֶג' ְנ ֶסן אומרת .גם היא כרישה" .הרשת
פעלה .כל דבר שהיה מנסה לעבור דרכה היה מנוטרל".
הרגליים שלי רועדות" .הבוקרֶ ,דב ואני"...
האבל מבעבע לי בגרון ומאיים לחנוק אותי.
אלוהים אדיריםֶ ,דב .החיוך העקום שלו עם המבט המצומצם.
העיניים החומות הפרחחיות .השיער־מעוך־בכרית המגוחך
שלו .כשראיתי אותו כל יום ,יכולתי להיאחז בזיכרון של איך
שאבא שלנו נראה .יכולתי לומר לעצמי שההורים שלנו לא
לגמרי אינם .אבל עכשיו...
כולם נועצים בי מבטים .הם מחכים ,נואשים להבין .אני
מכריחה את עצמי להמשיך .אני מתארת את ההבהוב המוזר של
אורות הרשת שראיתי.
" ֶדב התכוון לדווח על זה ",אני אומרת" .הוא בטח היה
במשרד מחלקת האבטחה בדיוק כש"...
אני מסמנת עם היד צפונה .אני לא מכריחה את עצמי
להסתכל שוב ,אבל יכולה להרגיש בחור הפעור בנוף היכן
שהיה בית הספר .זה כמו כאב עמום בלסת במקום שנעקרה שן.
"טורפדו אחד?" ִט ָיה ר ֹו ֵמר ֹו ,נאמנת הכיתה של בית סילונית,
מנענעת בראשה" .אפילו עם כמה ראשי קרב ,אין מצב שטיל
40
