Page 147 - Step and repeat document 1
P. 147
נדנ|דה14713| 5
האהבה .שרעפינה הייתה לנזירה והשתקעה במנזר הקטן
שבהררית.
במקום המוקף בגבעות ירוקות ובמרבדי פרחי בר
שוכנת הכנסייה הצנועה ,שקועה בבור מים עתיק.
פעמון תלוי מעליה וגרם מדרגות מוביל לתוכה .קרני
השמש חודרות דרך תקרת זכוכית המחפה על הבור.
הן מאירות את הריהוט העדין בה ומטילות צללים על
רצפתה ,מבליטות את צניעותו של המקום .כאן – כשהיא
מתבוננת בצללים המצוירים לרגליה ,המזכירים לה את
הצללים שראתה בילדותה על רצפת המרפסת בפריז –
מתפללת שרעפינה מדי יום שעות על שעות .בתפילתה
היא שוזרת שירים .היא אינה מדברת עם אחיותיה ,רק
מברכת אותן לשלום .הנזירות סגפניות ,שתקניות .לכל
אחת שמורה פינתה הפרטית לחיות בה את חייה ושמור
ספסל פרטי לתפילותיה .האחיות מבקשות לשחזר את
חיי הנזירים הראשונים שחיו במדבר יהודה .שרעפינה
גם היא רוצה לצמצם את חייה לנקודת מרכז אחת .כמו
אחיותיה הנזירות לא תתחתן לעולם .היא מקדישה את
חייה לאלוהים .לאמונתה.
לבושה בבגדיה הלבנים ,מטפחת ראש כחולה לראשה
המסתירה את שיערה ,היא עסוקה בשגרתה המבורכת.
שרעפינה נהנית מן העבודה בגן הקטן ומיצירת כלי
חרס מעוצבים .מאלה שאובה פרנסתה .היא מברכת על
נדיבותם של החיים כפי שנהגה בילדותה.
