Page 169 - haFETS-2
P. 169
`lw b llk rxd oeyl zekldחיי חפ
miigd xewn ְל ַהִ
ָר ָעה ַעל ְיֵדי ִד ר ַ ,א ַעל ִ י ֵכ ָאס ר ל
ְל ַס ֵ ר ִ ְגנ ת .
miig min x`a
אהנו מעשיו' ,אי ראיה גמורה לזה*() ,במשלי י"ד ט'(" :אוילי ילי אש " ,כי
דאולי ש היה באפשר בעת הסיפור יחפש מומי בני אד ואשמת וית בה
שיועילו מעשיו ,א לבסו לא עלה דופי ,ולא ידבר לעול בשבח ודבר
טוב הנמצא ב וכו' ,ואמרו רבותינו הדבר כ .אבל כ מוכח מהרמב" שזה
)קידושי ע'' (.כל הפסול פוסל' ואינו
מדבר בשבחו של עול ,ודרכו לפסול לשונו בפרק ז' מהלכות דיעות )הלכה
בני אד במומו" .ובי ישרי רצו ",
כי דר הישרי לכסות על כל פשעי , ב'(' :ויש עו גדול מזה עד מאוד ,והוא
ולשבח האד כי נמצא בו דבר טוב' בכלל לאו זה ,והוא המספר בגנות
וכו' .מכל זה נלמוד ,שסיפור דבר גנות חבירו ,א על פי שאומר אמת' .וג
על חבירו א א לא יזיקו כלל בזה, הסמ"ג כתב כלשו הזה ,ולא הזכירו
שו רמז תנאי לזה ,מזה משמע דטעמ
מכלל עו לא נפקא. משו זה גופא ,דהתורה אינה רוצה
dneשכתב הרמב" ש בהלכה ה', שישראל אחד יגנה את חבירו .וכ מוכח
'והמספר דברי שגורמי א משערי תשובה במאמר רט"ז ,וזה
נשמעו' וכו' ,היינו אפילו א לא יספר לשונו' ,והמספר לשו הרע שתי
בגנותו כלל ,רק שעל ידי דבריו נסבב הנה קוראותיו ,הנזק והבשת אשר יגרו
לזה ,וכמו שכתב הכס משנה ראיה לחבירו ,ובחירתו לחייב ולהרשיע את
לדי זה דהרמב" ממעשה דר' יהודא חבריו ושמחתו לאיד ' .ובענינינו
ב גרי )שבת ל"ג ,(:וש לא נתכוי דאיירינ ,על כל פני עני רע א' מהנ"ל
לגנותו בזה לר' שמעו בר יוחאי כי
נמצא בו.
dfeלשו רבינו יונה בשערי תשובה סיפר רק בביתו וכמו שפירש רש"י ש
במאמר רי"ז' :ואמר שלמה ע"ה )ד"ה וסיפר(.
*( :d"dbdאמנ באמת אי זו דחיה כלל ,דהלא לעני שאר איסורי שבי אד לחבירו,
כמו גזל ועושק וכיוצא בזה ,א ירצה לגזול ולעשוק את חבירו ולא יעלה בידו,
בודאי אי בידו עו גזל ועושק .מה שאי כ בזה ,א א לא אהנו מעשיו ,אינו יוצא מכלל
עו לשו הרע ,וכמו שכתבנו מהגמרא דעל זה היה בא המעיל לכפר ,ועל כרח משו
דעצמיות הדבור של גנות על חבירו הוא עו בפני עצמו ,לבד מה שלפעמי מסובב על ידי
זה היזק לחבירו .וזהו לדעתי מקור לדברי הרמב" שכתבנו אחר כ .
