Page 164 - haFETS-2
P. 164

‫‪ b llk rxd oeyl zekld‬חיי‬               ‫‪ ekw‬חפ‬

                         ‫‪miigd xewn‬‬

‫ְ ַנאי ַעל ֲח ֵבר ‪ְ ,‬ו ִא ר ֶצה‬      ‫ְ ֹלא ִי ְהֶיה ִמ ְנ ָ ר )ִנָר( ִמ ְ נ‬

‫מ ִציא ִמ ִ יו ְ ֹא ֶפ ֶ ַה ֵמ ַע ֵמ ִבי ֶ ַָ ָנת ְ ֵבא ר ַא ֵחר ֶ ֵ‬

‫ִ ְד ָבָריו ִל ְגַנאי‪ְ ,‬ו ִעְנָי ֶזה ָק ֶ ה ְמ ֹאד ְל ַצ ְמ ֵצ ‪ָ .‬ל ֵכ ָא ְמר ֲחַז"ל‪,‬‬

‫ְ ִא ְ ָא ְפֵני ְ נ ע ָתיו‪ ֶ ,‬ה א מ ִציא ַע ָ ה ָ ָבר ֶזה ִמ ִ יו‪ֵ ,‬אי‬

‫ָאָד ִמ ְת ַ ֵ ל ַמר ֲא ִפ ִ ְפֵני ֲח ֵבר ‪ִ ,‬א ֵ מ ָכח ֶ ֵאי ַָ ָנת‬

‫ְלַג ת ‪ְ ,‬ו ַעל ֵ מ ָ ר‪.‬‬

                         ‫‪miig min x`a‬‬

‫ש ‪ ,‬והוא מתיר בסתמא באינש דעלמא‪ ,‬בפניו‪ ,‬כיו שכוונתו כדי לעזור לאשר‬

‫אש לו‪ ,‬והוא יודע שהיה אומר בפניו‪,‬‬      ‫א יודע שהיה אומרה בפניו‪.‬‬

‫`‪ j‬מכל מקו אל ימהר הקורא להקל אבל ודאי בלשו הרע גמורה‪ ,‬כולי עלמא‬

‫בזה כי צרי לזה ההיתר כמה פרטי מודו דאי חילוק בי בפניו בי לשלא‬

                         ‫ויבואר לקמ בכלל י' א ירצה הש *(‪ .‬בפניו‪.‬‬

‫‪ itle‬זה יהיה ניחא ג כ דברי רש"י ‪ ,'d ipxfre‬שמצאתי כ אחר כ בתשובת‬

‫מהר"י ברונא סימ ל"ח וזה‬              ‫על מימרא זו דר' יוסי‪ ,‬עיי ש‬

‫בערכי )ט"ו‪ ,(:‬דמשמע מסתימת לשונו לשונו‪' :‬נשאלתי א אד רשאי לומר‬

‫שהוא מפרש המימרא דר' יוסי אפילו על חבירו דברי שה אמת‪ ,‬והשבתי‬

‫בגנאי גמור‪ ,‬ורק משו דהוא אמת והיה שאינו רשאי‪ ,‬א על גב דבפרק כל כתבי‬

‫אומר א בפניו לכ מותר‪ ,‬וזה לא )שבת קי"ח‪' :(:‬אמר ר' יוסי‪ ,‬תיתי לי מימי‬

‫יתכ וכמו שכתבתי‪ .‬אבל לפי זה ניחא‪ ,‬לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי' ופירש"י‬

‫דג הוא איירי באופ המותר וכמו הספר )ד"ה לא(‪' :‬א בא ושאל אותי א‬

‫אמרתי דבר זה עליו‪ ,‬לא הוצרכתי לחזור‬    ‫יראי ‪.‬‬

‫`‪ j‬א כ ‪ ,‬יהיה פירוש ספר יראי מדברי‪ .‬לפי שאמרתי אמת‪ ,‬וקסבר ר'‬

‫ופירוש רש"י בדברי ר' יוסי‪ ,‬בחדא יוסי כל מילתא דמיתאמרא באפי מרה‬

‫גוונא להקל‪ ,‬אפילו א לא אמרו מתחלה לית בה משו לישנא בישא'‪ ,‬אלמא‬

‫*( ‪ :d"dbd‬והא דמביא ראיה מרכילות של ציבא‪ ,‬ונשארנו בקושיא לקמ בהלכות רכילות‬
‫כלל ג' בבאר מי חיי בס"ב בהג"ה‪ ,‬עיי ש ‪ .‬אפשר לומר דלסימ בעלמא‬
‫נקט‪ ,‬דרגילות הוא להזכיר ברכילות‪ ,‬שלא לאמר בפניו ]היינו שדר הרכיל להזכיר בפירוש‬
‫לשומע שלא יגלה דבריו להנידו [‪ ,‬והכי נמי בלשו הרע א נזהר מלומר בפניו‪ ,‬סימ הוא‬

       ‫שלא נתכוי בקנאתו עבור האמת שמיצר בהיזק או בבזיו חבירו‪ ,‬רק נהנה לספר בגנותו‪.‬‬
   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169