Page 161 - haFETS-2
P. 161

‫‪bkw‬‬  ‫‪ b llk rxd oeyl zekld‬חיי‬        ‫חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫‪ֶ cv© a§ E‬א ָחד ָד ל ִא ר ְ ָפָניו ִמ ֶ ֹא ְ ָפָניו‪ְ ִ ,‬ב ָפָניו‪ְ ,‬ל ַבד ִא ר‬
‫ָל ָהָרע‪ ,‬ה א ַמ ְל ִ י ֶאת ַע ְצמ ַעל ְיֵדי ֶזה ְ ִמַ ת ָה ַע ת‬
 ‫ְו ַהח ְצ ָ ה‪ְ ,‬וה א ְמע ֵרר י ֵתר ְמָדִני ַעל ְיֵדי ֶזה‪ְ .‬ו ַכ ָ ה ְ ָע ִמי‬

     ‫‪miig min x`a‬‬

‫כדי שלא ילבי פניו‪ ,‬ועל אחת כמה בחבירו ומעיד בו ביחידי'‪ ,‬לישנא ד'מעיד‬

‫וכמה שלא להיות לו תיכ שונא עבור בו' משמע בפניו‪ ,‬והרי הקב"ה יודע‬

‫זה ולפרס את קלונו‪ ,‬וכמו שהארכנו בודאי את אמיתת הדבר שהוא אמת‪,‬‬

‫בזה לעיל בכלל ב' בבאר מי חיי ואפילו הכי הקב"ה שונאו עבור סיפורו‪.‬‬

‫‪ oi`e‬לומר‪ ,‬דהגמרא לא איירי רק א‬          ‫סק"א‪.‬‬

‫בא לבית די ומעיד‪ ,‬דמוכח שרצונו‬       ‫‪ oi`e‬לומר‪ ,‬דאיירי ר' יוסי שראה אותו‬

‫שעבר על לאו דאורייתא‪ ,‬והתרה שיאמינו לו בהחלט כדר עדות בית די ‪,‬‬

‫אותו ולא שמע לדבריו‪ ,‬דבזה מותר ועובר על 'לא יקו עד אחד באיש'‪,‬‬

‫לשנאותו‪ ,‬כדאיתא בחוש משפט סימ אבל לא א מספר לאנשי דעלמא‪,‬‬

‫רע"ב‪ ,‬והוא גמרא בפסחי )קי"ג‪ ,(:‬וא דאפשר דכוונתו רק כדי שישמרו העול‬

‫כ תו איננו בכלל 'עמית '‪ ,‬ולכ ממילא ממנו‪ ,‬ויאמינו לו רק לחוש‪ ,‬דא דהתורה‬

‫מותר לספר עליו גנות‪ .‬והרי ש באותו לא חילקה באיסור סיפור לשו הרע בי‬

‫ד אמרו שנת לו רב פפא מלקות לזיגוד לספר לבית די ובי לשאר אנשי ‪,‬‬

‫עבור דיבורו שדיבר על טוביה שחטא‪ ,‬דהתורה איירי במי שהוא עדיי בכלל‬

‫הרי דג זה הוא לשה"ר‪ ,‬ואסור מ הדי 'אחי '‪ ,‬אבל לא בזה דמותר לשנאותו‪.‬‬

‫לספר‪ ,‬א שיודע שהאמת אתו‪ ,‬והוא `‪ la‬באמת ג זה אינו‪ ,‬דא באת לחלוק‬

‫בזה‪ ,‬צא ופרנס לי ש בפסחי ‪:‬‬           ‫אומרו בפניו‪ ,‬כיו שהוא מספר ביחידי‪,‬‬

‫ואי ראוי דבריו להתקבל‪ ֵ ,‬לשו הרע 'אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב‬

‫אשי‪ ,‬מהו למימרא ליה לרביה למישנא‬     ‫הוא על דיבור זה‪.‬‬

‫ליה‪ ,‬אמר ליה אי מהימ ליה לרביה‬       ‫‪ oi`e‬לומר דהת מיירי שלא העיד בפניו‪.‬‬
‫כבי תרי‪ ,‬לימא ליה‪ ,‬ואי לאו לא לימא‬   ‫חדא‪ ,‬דאמאי נגדיה רב פפא לזיגוד‪,‬‬
‫ליה'‪ .‬ומשמע דהשאלה זו אגוונא דזיגוד‬  ‫ולא קרי לטוביה שיעיד זיגוד בפניו‪,‬‬
‫דלעיל קאי‪ ,‬דלא היה מונע את עצמו‬      ‫ועוד‪ ,‬אי מקבלי עדות שלא בפני בעל‬
‫מלומר בפניו‪ ,‬ואפילו הכי הרי קפסיק‬    ‫די ‪ ,‬ולישנא דגמרא משמע דא היו‬
‫ואמר דאי לא‪ ,‬לא לימא ליה אפילו‬       ‫מעידי בו בשני היו מקבלי עדות ‪.‬‬
                                     ‫ועוד דקאמר אסהיד 'ביה' ולא קאמר‬
 ‫לרביה‪ ,‬וכל שכ דלעלמא אסור לגלות‪.‬‬

‫עליה‪ .‬וג מתחלה קאמר‪' :‬ג' הקב"ה ‪lr i`pb xnel xeq`c ,gken ipd lkn‬‬

‫‪`ly elit`e ,eipta elit` exag‬‬         ‫שונא ואחד מה הרואה דבר ערוה‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166