Page 160 - haFETS-2
P. 160

‫‪ b llk rxd oeyl zekld‬חיי‬               ‫‪ akw‬חפ‬

                                  ‫‪miigd xewn‬‬          ‫ְמ ַס ֵ ר ָל‬

   ‫ָהָרע ַעל ֲח ֵבר ְ ָפָניו ַמ ָ ‪ָ ֵ ַ ,‬אס ר‪ְ ,‬ו ָל‬
                          ‫ָהָרע ִמ ְ ֵרי‪.‬‬

   ‫‪miig min x`a‬‬

   ‫תשובה במאמר רי"ד ורכ"ח‪ ,‬שאיסור אסור לומר משו אונאת דברי ‪ ,‬כגו‬

   ‫לשו הרע הוא בי בפניו ובי שלא א היה בעל תשובה לזכור לו מעשיו‬

   ‫הראשוני ‪ ,‬או באד בעלמא לזכור לו‬                                 ‫בפניו‪.‬‬

‫‪5‬‬   ‫מעשה אבותיו וקרוביו‪ ,‬או בשאר דברי‬     ‫‪ zngne‬שקולא זו מצויה מאוד בפי‬
   ‫של דופי לגנותו‪ .‬דזה בודאי אסור לגנותו‬  ‫ההמו ‪ ,‬ותולי את עצמ בדברי‬
    ‫בעני זה בפני חביריו‪ ,‬ואי לזה שו‬       ‫ר' יוסי שאמר )ש (‪' :‬מימי לא אמרתי‬
   ‫מעלה במה שהיה אומר בפניו כמאמר‬         ‫דבר וחזרתי לאחורי'‪ ,‬לכ מצאתי את‬
   ‫הספרי )תצא פיסקא ס"ה( שהבאנו לעיל‬      ‫עצמי מחוייב בדבר להארי לפני המעיי‬
   ‫)עשי במ"ח א'( וזה לשונו‪' :‬זכור את אשר‬  ‫כל השיטות והפירושי שמצאתי בדברי‬
    ‫עשה ה' אלהי למרי וכו'‪ ,‬שאי הנגעי‬      ‫ר' יוסי למע יראה שאי שו קולא‬
    ‫באי אלא על לשו הרע‪ .‬והרי דברי‬         ‫בדבר‪ .‬ואגב נתר קושית הכס משנה‬
   ‫קל וחומר‪ ,‬מה מרי שלא דברה אלא‬
   ‫שלא בפניו של משה כ ' וכו'‪ .‬ולעני‬                      ‫ג כ ‪ ,‬ששיי בזה העני ‪.‬‬
   ‫זה אמרו בגמרא‪' :‬כל שכ דאיכא חוצפא‬
   ‫ולישנא בישא'‪ ,‬דאופ זה הוא לשו הרע‬      ‫‪ oeyl dfe‬הרמב" בהלכות דיעות פרק‬
   ‫גמורה האמור בתורה בכל מקו לאיסור‪,‬‬      ‫ז' בהלכה ה'‪' :‬אחד המספר‬
   ‫כמו שכתוב בשערי תשובה במאמר רי"ד‪,‬‬      ‫בלשו הרע בפני חבירו או שלא בפני‬
    ‫ומה יועיל א הוא משער שהיה אומר‬        ‫חבירו'‪ .‬וידוע דהרמב" אפילו על אמת‬
   ‫בפניו‪ ,‬כיו דבאמת דבר עוולה הוא‬         ‫קאי‪ ,‬כמו שכתב בעצמו בתחלת הפרק‬
   ‫לגנותו בזה‪ ,‬ועל עני זה חס ושלו לא‬      ‫הלכה ב'‪ .‬ועיי בכס משנה שהקשה‬
   ‫היה ר' יוסי מסיי 'מימי לא אמרתי‬        ‫דלמה לא פסק כרבה דאית ליה כר'‬
   ‫דבר וחזרתי לאחורי'‪ ,‬דהוא לשו הרע‬       ‫יוסי‪ ,‬דזה לשו הגמרא ש בערכי ‪:‬‬
   ‫גמורה לכולי עלמא‪ ,‬וג יש בזה איסור‬      ‫'אמר רבה כל מילתא דמיתאמרא באפי‬
                                          ‫מרה לית בה משו לישנא בישא‪ ,‬אמר‬
       ‫אונאת דברי א הוא אומר בפניו‪.‬‬       ‫ליה אביי כל שכ דאיכא חוצפא ולישנא‬
                                          ‫בישא‪ .‬אמר ליה‪ ,‬אנא כר' יוסי סבירא‬

   ‫לי‪ ,‬דאמר‪ ,‬מימי לא אמרתי דבר וחזרתי ‪ ,mbe‬אי לומר דר' יוסי איירי במעשה‬

   ‫עצמו‪ ,‬שראה אותו שעבר עבירה‬                         ‫לאחורי'‪.‬‬

   ‫‪ d`xpe‬לבאר הדברי היטב בעזרת הש שבי אד למקו דבזה ג כ יקשה‪,‬‬

   ‫יתבר ‪ ,‬דאי לפרש המימרא דר' דהרי מחוייב מ התורה להוכיחו‪ ,‬ואפילו‬

   ‫יוסי‪ ,‬בדברי שבינו לבי עצמו היה בשעת תוכחה צרי להוכיחו בלשו רכה‪,‬‬
   155   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165