Page 171 - haFETS-2
P. 171

‫‪blw‬‬  ‫‪ b llk rxd oeyl zekld‬חיי‬           ‫חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫‪ַ ֶ mFwn¨ a§ E‬הָ ָבר נ ֶטה ְל ַכ ְזכ ת‪ְ ִ ,‬בַוַ אי ָאס ר ַעל ִ י ַהִ י‬
‫ְלד נ ְל ַכ ח ָבה‪ְ ,‬וה א ָ א ת ְל ַכ ח ָבה‪ִ ,‬ב ְ ִביל‬

     ‫‪miig min x`a‬‬

‫)ד"ה קללה(‪' :‬כשתובעו וזה כופר‪ ,‬הכל משיבו לא היו דברי מעול ‪ ,‬הדעת‬

‫מקללי אותו ואומרי שהוא דובר על נוטה מאד שהאמת והצדק הוא ע‬

‫צדיק עתק' וכו'‪ .‬ואחר כ מייתי הגמרא הנתבע‪ ,‬וזה מוציא עליו לעז בחנ ‪ ,‬ולכ‬

     ‫ג כ דרבינא לא רצה להלוות לרב הכל מקללי אותו*(‪.‬‬

‫]‪ [(a‬וניחא נמי בזה הא דאמרינ‬            ‫אשי‪ ,‬משו האי טעמא דגור קללה‬
‫בסנהדרי )כ"ו‪' (.‬ר' חייא בר זרנוקי‬       ‫לעצמו‪ .‬ולכאורה יפלא מאד‪ ,‬דלמה‬
‫ור' שמעו ב יהוצדק הוו קאזלי לעבר‬        ‫יהיה מותר לאנשי דעלמא לקלל‬
‫שנה בעסיא‪ ,‬פגע בהו ריש לקיש וכו'‪,‬‬       ‫מטע ספק את המלוה‪ ,‬פ האמת אתו‪,‬‬
‫אמר להו כה וחורש‪ ,‬אמרו ליה יכול‬         ‫והלוה הוא הרשע שכופר בחנ ‪ .‬ואי‬
‫לומר אגיסטו אני בתוכו‪ ,‬תו חזייה וכו'‪,‬‬   ‫לומר דבאמת הקללה הוא שלא מ‬
‫אמרו ליה יכול לומר וכו'‪ .‬אתא לקמיה‬      ‫הדי ‪ ,‬א כ לא היה ליה לרבינא לחוש‬
‫דר' יוחנ ‪ ,‬אמר ליה בני אד החשודי‬        ‫לזה כלל‪ ,‬ד"קללת חנ לא תבא" )משלי‬
‫על השביעית' וכו'‪ .‬ולכאורה‪ ,‬לא די‬        ‫כ"ו ב'‪ ,‬ועיי מכות י"א‪ ,(.‬ועוד‪ ,‬אטו ברשיעי‬
 ‫שלא ד לכתחלה לכ זכות את האנשי‬
                                                                          ‫עסקינ ‪.‬‬

‫כמו ר' חייא ב זרנוקי ור' שמעו ב‬         ‫`‪ la‬לפי דברינו הנ"ל ניחא‪ ,‬דמצד הדי‬
‫יהוצדק שאמרו יכול לומר וכו'‪ ,‬אבל ג‬      ‫היכא דכ חוב מכריע יותר‪ ,‬אי‬
‫קרא את האמוראי האלו בש חשודי‬            ‫חיוב לדונו לכ זכות‪ ,‬ובזמנ לא היה‬
                                        ‫הדבר מצוי כלל שאחד ילוה לחבירו‬
                           ‫על השביעית‪.‬‬

‫שלא בעדי ‪ ,‬כדמשמע ביומא )ט'‪ ,(:‬דר' ‪ itle‬הנ"ל ניחא‪ ,‬דדעת ריש לקיש היה‪,‬‬

‫שבעני זה היה הכ חוב הרבה‬                ‫אלעזר לא הוי משתעי ריש לקיש בהדיה‪,‬‬

‫דמא דמישתעי ריש לקיש בהדיה בשוק‪ ,‬מכריעה יותר‪ ,‬משו דהוא דבר שאינו‬

‫יהבי ליה עיסקא בלא סהדי‪ .‬ואמרינ מצוי וכיוצא בזה‪ ,‬ולכ היה מחזיק‬

‫בבבא מציעא )ש (‪' :‬שלשה צועקי ואינ שה מתרשלי מלמחות בעושי מלאכת‬

‫נעני ‪ ,‬ואחד מה המלוה לחבירו שלא בשביעית‪ ,‬ולא עוד אלא שאומרי עליו‬

‫בעדי '‪ .‬וא כ ‪ ,‬א בא אחד ותובע עבור זה 'טרודא הוא די '‪ ,‬עיי ש‬

     ‫לחבירו שהלוהו מעות בלא סהדי‪ ,‬והוא בגמרא‪.‬‬

‫*( ‪ :d"dbd‬עוד יש לומר‪ ,‬דהטע משו דצרי להעמידו להנתבע בחזקת כשרותו‪ ,‬וממילא‬
                       ‫הוא שמוציא לעז עליו‪ ,‬ונכו יותר כתירו הראשו ‪ .‬עד כא ‪.‬‬
   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176