Page 334 - haFETS-2
P. 334
i llk rxd oeyl zekldחיי evxחפ
miigd xewn
ל ְל ַס ֵ ר ָל ֶה ְל ַבֵ ֵמ ִא ָ ֶ ְ ַסְע ה ָ ֶזהְ .ו ִל ְפ ָע ִמי ְיצַר
ֶעֶלת ַעל ְל ַה ָ א ֵמ ַה ִ רֲ ,א ִפ ֶ ֹא ְ ִעְנַי ָממ )ְ ַהְינ ִע ְנַי
ַצ ַער ֹב ֶשת ְוא ָנ ַאת ְ ָבִרי ְו ַכ ֵצא ָ ֶזה( ְ ,ג ִ ,א נ ַדע ל
ְ ֵבר ר ַה ֵאי ֶ ְ ל ִני ר ֶצה ְל ָחְרפ ְלַגְ פ ַעל ָ ָבר ְ ל ִני ְפל ִני,
ְו ִא ְי ַס ֵ ר ֶזה ַלֲאָנ ִ י ֲח ִבי א ִל ְקר ָביו ֶ ל ְ ל ִניְ ,וַיֲעִרי
miig min x`a
בזה ,דאי בזה משו לשה"ר ,כיו דעיקר זירא ליל ולקבול עליו עבור זה לפני
כונתו לשמור את עצמו ולא לגנות ר' יצחק נפחא ,אלא ודאי דר' אבא לא
היה אז אצל ר' זירא בעת שקבל עליו לחבירו.
רב גידל ,וא היה רבי זירא דיי בדבר, iz`vneראיה ג כ לדברינו ,ממה
האי מותר לו לרב גידל לספר ולר' זירא דאמרינ בקידושי בריש פרק
לשמוע שלא בפני בעל די ,אלא ודאי האומר )נ"ט' :(.רב גידל הוה מהפ
דדר סיפור בעלמא סיפר רב גידל לר' בההיא ארעא ,אזל רב אבא זבנה ,אזל
זירא ,את העוולה אשר עשה לו ר' אבא, רב גידל קבליה לר' זירא ,אזל ר' זירא
וקבליה לר' יצחק נפחא ,אמר ליה המת
וא כ איסור לשה"ר יש בזה וכנ"ל.
עד שיעלה אצלנו לרגל .כי סליק ` `lודאי כמו שכתבנו בפני דלתועלת
שרי ,וכונת רב גידל ג כ היה אשכחיה ,אמר ליה עני המהפ בחררה
ובא אחר ונטלה מאי ,אמר ליה נקרא כדי שיסייעו ר' זירא בעני זה ,שתוחזר
רשע .ואלא מר מאי טעמא עביד הכי ,השדה אליו ,וכונת ר' זירא בסיפורו את
הדבר לר' יצחק נפחא ,ג כ היה כדי אמר ליה לא ידענא' וכו' ,עיי ש .
שיאמר לר' אבא ,כי לדבריו בודאי yxiteרש"י בד"ה וקבליה ,סיפר דברי
ישמע ,כי רבו היה ,וכדמוכח מתשובתו: צעקתו לפני ר' זירא .ובודאי ר'
'המת עד שיעלה' וכו' ,וכפירש רש"י זירא לא היה דיי בדבר זה ,כי מוכח
ש ,אבל לא חס ושלו לגנות בזה לר' ש בגמרא דר' אבא לא בא אז ביחד
ע רב גידל לפני ר' זירא ,דאי ר' אבא
אבא ,כי א לקנא לאמת.
ג כ בא אז עמו ,בודאי היה ר' זירא enkeשכתב רבינו יונה בשערי תשובה
במאמר רכ"א )ומזה ראיה לדברי שואלו למה קנה והלא הוא עני המהפ
וכו' ,ובודאי היה משיבו ג כ דלא ידע רבינו יונה דש .והא דלא הוכיח אותו
מתחלה שרב גידל היפ על שדה זו ,תחלה ,נוכל לומר בפשיטות ,דר' זירא
כאשר היה האמת ,וכאשר השיב אחר מוחזק לרבי היה ,וכמו שכתב רבינו
כ לר' יצחק נפחא ,ולא היה צרי ר' יונה במאמר רכ"ח ,עיי ש .וא לפי
