Page 330 - haFETS-2

‫‪ i llk rxd oeyl zekld‬חיי‬ ‫‪ avx‬חפ‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫ְ ַדְרֵכי ֶה ָהָר ִעי ‪ ,‬א ְ ֵדי ֶ ה א ִיְר ֶאה ְ ַע ְצמ ֶ ַה ְ ִר ת ְמַג ת‬
‫א ת ‪ ,‬א ַלי ַעל ְיֵדי ֶזה ָי ב ִמְ ָר ָכיו ָהָר ִעי ‪ַ ,‬רק ַָ ָנת ְל ַב ת‬
‫ְ ֵעיֵני ְ ֵני ָאָד ‪ְ ֶ ,‬פְר ַס ִל ְפֵני ֶה ְל ֶחְר ָ ה ְלָקל ֲעב ר ֶזה‬
‫ֶ ָ ַגע ְ ָממ נ א ִ ְכב ד ‪ְ ,‬וָכל ֶ ִ ְר ֶאה י ֵתר ֶ ְ ָבָריו ִי ְתַק ְ ל‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ ikdae‬ניחא נמי‪ ,‬מה דאמרינ בערכי ענ ‪' :‬ענ ענ ממקרקעי או ממטלטלי'‪,‬‬

‫)ט"ז ע"ב( במעשה דרב הונא עיי ש בגמרא‪ .‬ואמר ליה רב ענ למר‬

‫וחייא בר רב הוו יתבי קמיה דשמואל‪ ,‬עוקבא‪' :‬חזי מר היכי שלח לי רב הונא‪,‬‬

‫אמר ליה‪ ,‬חזי מר דקא מצער לי‪ .‬פירוש‪ ,‬ענ ענ ' וכו'‪ ,‬והרי בתו כ סיפר גנות‬

‫שהוא מכה וחובט אותי‪ ,‬קביל עליה רב על רב הונא‪ ,‬ומה שעבר אי ‪ .‬דנוכל‬

‫הונא דתו לא מצער ליה‪ .‬לבתר דנפיק‪ ,‬לומר‪ ,‬דכונת רב ענ לא היה לגנות בזה‬

‫אמר ליה‪ :‬הכי והכי קא עביד‪ .‬עיי ש ‪ ,‬לרב הונא‪ ,‬רק בדר עצה ]שאל[ כאומר‬

‫דהיה כוונת רב הונא לדחות הגנאי מעל מה לעשות במה שיש לרב הונא תרעומות‬

‫עצמו בדבר אמת‪ ,‬ולא לבזות לחייא בר עלי‪ ,‬מדשלח לי ענ וכו'‪ ,‬כי לא ידעתי‬

‫רב‪ ,‬ולא היה יכול באופ אחר‪ ,‬כי א סיבת הדבר‪.‬‬

‫לגלות המעשה כאשר הוא )וכדמות ראיה ]‪ ,oke‬במה דאמרינ בכתובות )ע"ט ע"א(‪,‬‬

‫דא"ל רב ענ למר עוקבא‪ ,‬חזי מר‬ ‫להיתר זה‪ ,‬ממה דאיתא בחוש משפט‬

‫בסימ תכ"א ס"א בהגה"ה‪ ,‬עיי ש (‪ .‬נחמ חקלאה היכי מקרע שטרא דאינשי‪.‬‬

‫`‪ j‬מאוד ומאוד יזהר‪ ,‬שלא יחסרו בזה ג כ נראה‪ ,‬דכוונתו היה‪ ,‬בשביל שהיה‬

‫כל הפרטי המבוארי לקמ בסעי אז מר עוקבא אב בית די א בימי‬

‫י"ד בפני ‪ ,‬דא לא כ בודאי יכשל על שמואל‪ ,‬וכדאמרינ במועד קט )ט"ז‪,(:‬‬

‫ידי ההיתר זה בעו לשה"ר‪ .‬ואי לא היה ולכ היה קובל רב ענ על רב נחמ‬

‫תועלת בזה לדחות הגנאי מעל עצמו‪ ,‬לפני מר עוקבא‪ ,‬שהוא אינו בקי בדיני ‪,‬‬

‫אפילו איננו מתכוי לגנות לחבירו בכלל כמו שפירש רש"י ש ‪ ,‬ועושה מעשה‬

‫לשה"ר הוא‪ ,‬וכמו שכתבנו לעיל בכלל בעצמו ומקרע שטרות דאינשי‪ .‬וכונת רב‬

‫ג' ס"ג‪ ,‬מטע דסו סו נתגנה חבירו ענ היה בשביל קנאת האמת‪ ,‬כדי שמר‬

‫בזה‪ ,‬והתורה אסרה לשה"ר אפילו על עוקבא ימנעהו מזה על להבא‪ ,‬או על‬

‫השטר זה גופא יחזיר המעשה‪ .‬וכעני‬ ‫אמת‪.‬‬

‫‪ xefgpe‬לעניננו‪ ,‬דאי להקשות על דברינו שאמרו בערכי )ט"ז‪' :(:‬אמר רבי יוחנ‬

‫שבפני שאסרנו לספר מה ב נורי‪ ,‬הרבה פעמי לקה עקיבא על‬

‫שפלוני חרפו‪ ,‬ממה דאמרינ בכתובות ידי לפני ר' שמעו וכו'‪ ,‬והוספתי בו‬

‫)ס"ט ע"א( במעשה דרב הונא ששלח לרב אהבה' עיי ש ‪ ,‬דעל זה לא שיי עני‬