Page 328 - haFETS-2

‫‪ i llk rxd oeyl zekld‬חיי‬ ‫‪ vx‬חפ‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫ְבֶזה ָה ֹא ֶפ ‪ ,‬א ֶ ֵחְרפ ‪ ,‬א ִצֲער ִבְ ְו ָכל ְ ַהאי ַ ְוָנא )ְוָכל‬
‫ַ ֵצא ָ ֶזה(‪ַ ,‬וֲא ִפ ִא ה א י ֵד ַע ְ ַע ְצמ ֶ ֵאינ ְמ ַ ֵ ר ַ ִ ר‬
‫ַהֶה ) ִא ֹלא ְ ֹא ֶפ ֶ ְ ָב ֵאר ְלַק ָ ְ ָס ִעי י"ג(‪ַ ,‬וֲא ִפ ִא‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫הגר"א בחוש משפט בסימ כ"ח סק"ט שוא'‪ ,‬הלא על כרח אנו צריכי לומר‪,‬‬

‫בש הספרי ]והכונה‪ ,‬היכא דהעד יודע כמו להשמיע דבריו לדיי ‪ ,‬דאסור בכל‬

‫מתחלה שעל פי די לא יועיל עדותו‪ ,‬גווני‪ ,‬ועל כרח אנו צריכי לומר הא‬

‫לכ לא יעיד‪ ,‬דרק עני ביש בעלמא דקראתו התורה שמע שוא‪ ,‬א דהמספר‬

‫הוא דקא מפיק עליה דפלניא‪ ,‬וכההיא יודע שהאמת אתו‪ ,‬משו השומע שלא‬

‫מעשה דזיגוד‪ ,‬אבל בסתמא מחויב ידע שהוא אמת‪ ,‬וכדי שלא יכנס לנפשו‬

‫להעיד פ יועיל עדותו לעני מה[‪ ,‬וכל צורת הדברי ]וכמו שכתב בספר‬

‫שכ שלא בבית די בדר סיפור בעלמא‪ ,‬המצוות להרמב" לא תעשה רפ"א טע‬

‫זה על מה דאסרה התורה להדיי‬ ‫ודאי לשה"ר הוא‪.‬‬

‫לשמוע[‪ ,‬כ בודאי הוא הדי בעניננו‪,‬‬ ‫‪ lke‬זה אפילו א הוא מספר מה שפלוני‬
‫כיו דעצ אמונה בלב להחליט שהוא‬ ‫עשה לפלוני‪ ,‬וקל וחומר בנידו דיד‬
‫אמת‪ ,‬מה ששמע גנות על אחד‪ ,‬הוא‬ ‫שהוא מספר מה שפלוני עשה לו‪ ,‬דעל‬
‫איסור של קבלת לשה"ר‪ ,‬וכמו שכתבתי‬ ‫זה לא שיי כלל התירא דרבינו יונה‬
‫למעלה בכלל ו'‪ ,‬והוא הדי לטע האחר‬ ‫דומיא דעד אחד‪ ,‬דמה שיי עדות על‬
‫שכתבתי למעלה בפתיחה אות ב'‪ ,‬א‬ ‫עצמו ]א לא שיש תועלת מהסיפור‬
‫כ בודאי‪ ,‬ג בזה אסור להשיא להשומע‬
‫שמע שוא‪ ,‬וכמו שאסור להשיאו מה‬ ‫שלו‪ ,‬וכפי מה שמבואר הטע לקמ [‪.‬‬

‫שפלוני עשה לפלוני‪.‬‬ ‫‪ ,cere‬הלא אסור לבעל די להשמיע‬
‫דבריו להדיי קוד שיכנס לדי ‪,‬‬

‫א דיודע שהאמת אתו‪ ,‬ועובר בזה על ‪ cere‬ראיה לדברינו‪ ,‬ממה דאמרינ‬

‫במועד קט ט"ז‪' .‬ואי אתפקר‬ ‫הלאו ד'לא תשא שמע שוא' וכדאיתא‬

‫בסנהדרי )ז'‪ (:‬ובשבועות )ד ל"א‪ (.‬בשלוחא דבי דינא‪ ,‬ואתי ואמר‪ ,‬לא‬

‫ובחוש משפט סימ י"ז‪ .‬והוא הדי מתחזי כלישנא בישא‪ ,‬דכתיב העיני‬

‫בודאי בענינינו‪ ,‬לעני לספר לאד אחר‪ ,‬האנשי הה תנקר לא נעלה'‪ .‬ופירש‬

‫מה שעשה לו פלוני‪ ,‬דבחד פסוק כלל רש"י שחיר שליח בית די ‪ ,‬ושליח אמר‬

‫התורה‪ ,‬וכדאיתא בפסחי )קי"ח ע"א( חרפני )דלפירוש רש"י 'העיני האנשי‬

‫דפסוק זה 'לא תשא שמע שוא'‪ ,‬הוא הה תנקר' על השליח אמרו דת‬

‫אזהרה למספר לשה"ר ג כ ‪ ,‬דקרי ביה ואביר (‪ .‬הרי‪ ,‬דאי לאו המעלה דשלוחא‬

‫'לא תשיא'‪ .‬וא דבתורה כתיב 'שמע דבי דינא‪ ,‬לא הוי שרי לשלוחו של משה‬