Page 332 - haFETS-2
P. 332

‫‪ i llk rxd oeyl zekld‬חיי‬  ‫‪ cvx‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ְצָדָקה ְו ַה ְכָנ ַסת א ְר ִחי ְו ַכ ֵצא ָ ֶזה‪ִ ,‬א ה א ה ֵל ְמַג ֶ ה‬
‫ַא ַחר ָ ָ ָבר ֶזה ַלֲאָנ ִ י ְלַג ת ְ ל ִני ָ ֶזה ָל ָהָרע ְ מ ָרה‬
‫ה א ִמ ַהִ י ‪ְ ,‬כמ ֶ ָ ַת ְבנ ְל ֵעיל ִ ְכ ָלל ה' ָס ִעי א'‪ְ .‬וע ֵבר‬
‫ָ ֶזה ע ד ַעל ַ ָ ה ָלאִוי ֲא ֵחִרי ‪ ,‬ח ִא ר ָל ָהָרע‪ְ ,‬כמ‬
‫ֶ ֵ ַאְרנ ַ ְ ָלל ַהַ"ל‪ְ .‬וִנ ְכ ָ ִלי ָ ֶזה‪ֲ ַ ,‬ע נ ֵתינ ָהַר ִ י ‪ַ ,‬הְר ֵ ה‬
‫ֲאָנ ִ י ‪ ְ ,‬מ ֶ ָאנ ר ִאי ַ ֲע ִליל‪ִ ֶ ,‬א ֹלא ְיַק ְ ל ְל ֶא ָחד ְ ֵס ֶבר‬
‫ָ ִני ָיפ ת ִ ְרצ נ ְ ִעיר ַא ַחת‪ ֶ ְ ,‬ה א נ ֵס ַע ַא ַחר ָ ְל ִעיר‬
‫ַא ֶחֶרת‪ְ ,‬מ ַפְר ֵס ִל ְגנ ת ֲעב ר ֶזה ָהֲאָנ ִ י ַהֲח ִבי ְ ָ ‪ִ ,‬מ ְ ֵני‬
‫ֶ ֹא ִסְע ה ְ ִע ְנָיָניו‪ְ .‬וָכל ֶ ֵ ִא ְמ ַבֶה ֲעב ר ֶזה ְס ָת ְל ָכל‬

                                  ‫‪miig min x`a‬‬

‫דאמרינ בגיטי )ד ז'‪ (.‬דשלח ליה מר דעמדו עליו‪ ,‬ועל כרח כסברתנו בפני ‪,‬‬
‫עוקבא לר' אלעזר‪' :‬בני אד העומדי כיו שללא תועלת יהיה הגילוי שיגלה‬
‫עלי ובידי למוסר למלכות מהו' וכו'‪ ,‬לפני ר' אלעזר‪ ,‬לפיכ לא רצה לגלות‪,‬‬

             ‫הרי שלא רצה לגלות את שמ ‪ ,‬א על כ מאוד יש לזהר בזה‪.‬‬

‫של זה וכו'‪ ,‬אמר ליה כו'‪ ,‬כבוד זק יהא מונח במקומו וכו'‪ .‬האי היה מותר להזוגא דרבנ‬
‫לספר לפני ר' יהודה ור' יוסי במה שנגע בכבוד שלא האמינ על הטהרות )דדוחק לומר‬

                                                               ‫דה היו בכלל שלוחא דבי דינא(‪.‬‬

‫‪ `kdc‬ג כ יש לומר שלא כיוונו בסיפור לגנותו בזה‪ ,‬רק לתועלת‪ ,‬שר' יהודה ור' יוסי‬
‫יוכיחוהו על להבא‪ ,‬שלא יתנהג כ ע רבנ אחרי ‪ ,‬שלא להאמינ על הטהרות‪ ,‬שבזה‬
‫הוא מבזה אות ‪ .‬ויותר נכו לומר‪ ,‬שכל אחד מהרבנ ‪ ,‬היה כונתו בסיפורו רק לקנא עבור‬

                                           ‫בזיו חבירו התלמיד חכ ‪ ,‬ועיי לעיל בבמ"ח סקי"ד‪.‬‬

‫‪ ,oke‬אי להקשות על ר' יהודה‪ ,‬האי היה מותר לו לקבל את דבריה להאמינ בזה‪ ,‬עד‬
 ‫שעל ידי זה רתח עליו ואמר‪' ,‬אביו' וכו'‪ ,‬הא אי מותר רק לחוש )דזה אי לתר משו‬
‫דהיו שני ‪ ,‬דעל פי די אסור לקבל בהחלטה אפילו משני ‪ ,‬וכמו שכתבתי לעיל בכלל ז'‬
‫ס"ג‪ ,‬ולבד זה הלא ה היו נוגעי בזה(‪ .‬דיש לומר‪ ,‬דהיו מהימני ליה כדברי שני עדי ‪ ,‬ועיי‬
‫לעיל בכלל ז' ס"ז ובבמ"ח ש סק"ד‪ ,‬או על פי דאיתא ביבמות )ע"ז ע"א( 'הא שמואל ובית‬

                                                                             ‫דינו קיי '‪ ,‬עיי ש ‪.‬‬
   327   328   329   330   331   332   333   334   335   336   337