Page 358 - haFETS-2
P. 358

‫‪ b llk zelikx zekld‬חיי‬                      ‫‪ ky‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ְו ֶאת ֵא ַה ְ ַנִי ַלֲע ֹבר ַעל ְיֵדי ְר ִכיל ת ָ ֶזה ַעל ַ ָ ה ָלאִוי‬
‫ַוֲע ִ י ַה ְמ ֹפָר ִ י ַ ָרה‪ְ ,‬וַכֲא ֶ ר ֵ ַאְר ִ י ָ ל ֶזה ֵהי ֵטב ַ ְ ִתי ָחה‬

     ‫ַ ָ אִוי א ת י"ד ָ ִ ְמק ר ַה ַחִי ַ ַהָ ָהה‪ַ ,‬עֵ ָ ‪.‬‬

                              ‫‪miig min x`a‬‬

‫גמורה‪ ,‬דאי לאו משו איסור רכילות עליו דת ואביר ‪ .‬וא איתא דמימרא‬

‫היה מותר לה לומר ולתמוה א בפניו‪ ,‬דר' יוסי שאמר 'מימי לא אמרתי דבר‬

‫מפני מה פטר את הטבח מלשל ‪ ,‬כיו וחזרתי לאחורי'‪ ,‬קאי ג על רכילות‪,‬‬

‫דלדעת רב הטרי הטבח בשחיטתו את מאי ראיה מייתי‪ ,‬אימא דהשליח היה‬

‫הבהמה‪ ,‬וכדאמרינ בסנהדרי ד ו'‪ ,:‬יודע שהיה אומר דבר זה שהוא אמת‪,‬‬

‫מני לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה א בפני דת ואביר ‪ ,‬ורבא בעצמו פסק‬

‫זכות לעני וכו' תלמוד לומר )דברי א' ש בערכי )ט"ו ע"ב( כר' יוסי דמותר‪.‬‬

‫‪ oi`e‬לומר‪ ,‬דא על פי כ למשה רבנו‬       ‫י"ז(‪" :‬לא תגורו מפני איש"(‪ ,‬אביא ל‬
‫עליו השלו היה אסור לשמוע‬             ‫עוד שתי ראיות שאי עליה תשובה‪:‬‬
‫אות הדיבורי ולכתב בתורה הקדושה‪,‬‬      ‫א( מה שהבאתי לעיל בחלק א' )כלל ב'‬
‫ומאי דאמרה הגמרא 'כל מילתא‬           ‫סק"ב( ראיה מסנהדרי )ל'‪' :(.‬מכתב היכי‬
‫דמתאמרא' וכו'‪ ,‬היינו להאומר בלבד‪.‬‬    ‫כתבי ר' יוחנ אמר‪ ,‬זכאי משו "לא‬
‫א כ האי אמר ר' יוסי 'מעול לא‬          ‫תל רכיל בעמי "'‪ ,‬וא דש חות‬
‫אמרתי' וכו'‪ ,‬הלא הכשיל בזה את‬        ‫בפניו‪ ,‬כדמוכח בירושלמי על משנה זו‬
‫השומעי ‪ .‬ועוד‪ ,‬דהא להרמב" איירינ‬     ‫)פרק ג' הלכה ט'(‪ ,‬שמע מינה דא בפניו‬
‫השתא‪ ,‬וכבר כתבנו לעיל בחלק א' )כלל‬
                                                         ‫אסור משו רכילות‪.‬‬

‫ב' סעי קט ג'( דלהרמב" האי מימרא‬      ‫‪ cere‬ראיה ברורה ממועד קט )ט"ז ע"א(‪,‬‬
‫דמועד קט אשליח ג כ קאי‪ .‬אלא‬          ‫דאמר רבא‪ ,‬ואי איתפקר בשלוחא‬
‫ודאי דאי חילוק‪ ,‬ובכל גווני אסור מ‬    ‫דבי דינא‪ ,‬ואתי ואמר‪ ,‬לא מתחזי כלישנא‬
                                     ‫בישא‪ ,‬וכפי מה שפירשנו לעיל )כלל א'‬
  ‫התורה‪ ,‬אפילו על דבר אמת ובפניו*(‪.‬‬

‫סעי קט ח'( לפי דברי הרא"ש והר" ‪ `veid ,‬מכל מה שכתבנו‪ ,‬דרכילות אסור‬

‫אפילו על דבר אמת ובפניו‪ ,‬כמו‬         ‫דקאי העני על רכילות‪ ,‬שהגיד השליח‬

‫למשה רבנו עליו השלו ‪ ,‬מה שדיברו שביררנו דבר זה מכמה מקומות מהש"ס‬

‫*( ‪ :d"dbd‬ומה שפסק בספר יראי להרא" )מצוה קצ"א( כר' יוסי‪ ,‬הכל על לשה"ר נאמר‬
‫ולא על הרכילות‪ .‬וא דבלשה"ר ג כ ביררנו לעיל בחלק א' )כלל ג' ס"א(‬
‫דאסור בכל גווני‪ ,‬הוא איירי בגווני דמ התורה אי בו משו לשה"ר‪ ,‬כגו ‪ ,‬מה שמתיר רבינו‬
   353   354   355   356   357   358   359   360   361   362   363