Page 360 - haFETS-2
P. 360

‫‪ b llk zelikx zekld‬חיי‬                     ‫‪ aky‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

 ‫ְר ִכיל ת ֵמֲח ַמת ֵלִוי‪ַ .‬וֲא ִפ ִא ֹלא ַיְז ִ יר ל ְ ֵפר ֶאת ֵ‬
‫ֵלִוי‪ְ ,‬ו ֹיא ַמר ל ְס ָת ‪ַ ָ :‬מ ְע ִ י ֶ ִ ַ ְר ָ ָע ַלי ָ ְו ָכ ‪ִ ,‬א ַעל ְיֵדי‬
‫ֶזה )ד( ִמ ֵ י ָלא ָי ִבי ְרא ֵב ִמי ָהָיה ַה ְמַג ֶ ה ל ָאס ר‪ַ .‬בֲע נ ֵתינ‬

              ‫ָהַר ִ י ‪ַ ,‬הְר ֵ ה ֲאָנ ִ י ִנ ְכ ָ ִלי ָ ֶזה‪.‬‬

‫‪ְ .b‬וַדע ע ד‪ְ ִ ,‬ר ִכיל ת ִנ ְקָרא )ה( ֲא ִפ ֹלא ָא ַמר ִ ְפֵני ַה ֵג ַע ל ‪,‬‬
‫ְ ג ‪ָ ,‬הא ֵמר ִ ְפֵני ֲח ֵבר ‪ְ ָ :‬וָכ ָ ַמ ְע ִ י ַעל ְרא ֵב ֶ ָהָיה‬

 ‫א ֵמר ַעל ִ ְמע ‪ ִ ,‬י ְ ָבִרי ָ ֵא ְר ִמי ‪ִ ,‬א ִנ ְ ְמע ִאי‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫לומר‪ ,‬כיו דקעבר לוי על איסור רכילות‪ ,‬ש ‪ ,‬כיו דסו הדבר שעל ידי דיבורו‬

‫יהא מותר להרגיל עליו‪ ,‬א כ ‪ ,‬ראוב מעלה שנאה בלבו עליו‪.‬‬

‫)‪ .'eke xn` `l elit` (d‬מקורו‬               ‫הראשו דעבר על איסור לשו הרע במה‬
‫מהרמב" בפרק ז' הנ"ל הלכה ה'‬                ‫שסיפר הדברי על שמעו בפני לוי‪,‬‬
 ‫במה שכתב‪' :‬והמספר דברי שגורמי‬             ‫ואיסור לשו הרע גרע מרכילות לפירוש‬
‫וכו' או להצר לו' וכו'‪ .‬וכ כתב הספר‬         ‫הרמב" )הלכות דעות פרק ז' הלכה ב'(‪,‬‬
‫יד הקטנה בפרק ט' מהלכות דעות שלו‬            ‫ואפילו הכי אסרה התורה ללוי ליל‬
                                           ‫ולספר הדברי לשמעו ‪ ,‬והכי נמי‬
                                 ‫)די א'(‪.‬‬   ‫דכוותיה‪ .‬והטע הוא פשוט‪ ,‬דמשו‬
                                           ‫דיבור בעלמא‪ ,‬לא נפיק ישראל‬
‫‪ yie‬ראיה לזה ג כ משבת )ל"ג ע"ב(‬            ‫מ'עמית '‪ ,‬וכמו שכתב הסמ"ג במצות‬
‫במעשה דרבי יהודא ב גרי שסיפר‬
‫הדברי ונשמעו וכו'‪ ,‬ופירש רש"י ש ‪,‬‬                  ‫עשה של כיבוד אב )עשי קי"ב(‪.‬‬
‫שסיפר הדברי בביתו‪ ,‬ולבסו נתגלגלו‬

‫)‪ .'eke oae`x oiai `linn (c‬כמו הדברי על ידי זה‪ .‬ודבר זה נחשב‬

‫שכתבנו לעיל בחלק זה בכלל א' ללשה"ר מדע או לבסו ר' שמעו בר‬

‫סעי ט'‪ ,‬דאיסור גמור הוא אפילו א יוחאי עבור זה גל של עצמות‪ ,‬ולראיה‬

‫אינו מזכיר לו ש האיש שדבר עליו‪ ,‬זו רמז הכס משנה‪ .‬ועוד ראיה‬

‫רק מספר לו את העני וממילא יבי את מסנהדרי )כ"ט‪ (.‬במשנה‪' :‬ומני כשיצא‬

‫שמו‪ .‬ואי לומר‪ ,‬דהכא כיו דלא נתכוי מבית די לא יאמר אני מזכה וחברי‬

‫בעיקר לגלות את ש לוי‪ ,‬יהא מותר‪ ,‬מחייבי ' וכו'‪ ,‬ומשמע מסתימת לשו‬

‫זה אינו‪ ,‬דבכל גוני אסור‪ ,‬וכמו שכתבנו המשנה‪ ,‬דאפילו לאחר אסור לומר זה‪,‬‬

‫בחלק זה לעיל בכלל א' סעי ג' עיי פ יודע להבעל די ‪.‬‬
   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364   365