Page 440 - haFETS-2

‫‪ w"ixdn zeaeyz‬חיי‬ ‫‪ az‬חפ‬

‫‪w"ixdn zeaeyz‬‬

‫‪dnk eiz`ady ,g"tw yxeya w"ixdn ixac zwzrd‬‬

‫‪.rxd oeyl ipica zekld ixwir epnn hwll minrt‬‬

‫‪ izi`x‬דברי הרבני ‪ ,‬הראשוני והאחרוני ‪ ,‬והנה דבריה שוי ומכווני ‪ ,‬כי‬
‫זה ר' אהר רסקיא ישמרנו צורנו ויחיהו‪ ,‬נרד על לא חמס בכפו‪.‬‬
‫והדברי פשוטי אפילו לתנוקות של בית רב ‪ ,‬דאי בדברי האשה הארורה‬
‫הזאת ממש‪ .‬דאע"ג דהלכתא כרבא דאמר )סנהדרי ט'‪ (:‬אי אד משי עצמו‬
‫רשע גבי פלוני רבעני לרצוני‪ ,‬ופלגינ לדיבוריה‪ .‬היינו דוקא להצטר ע עד‬
‫אחד‪ ,‬כדקאמר הת הוא ואחר מצטרפי להורגו כו'‪ ,‬אבל בלא צירו עד אחד‬
‫פשיטא כביעתא בכותחא דאפילו עד כשר לא מהימ ‪ ,‬וכל שכ האשה הארורה‬
‫הזאת‪ ,‬כדגרסינ בקדושי פ' האומר )ד ס"ה‪ (:‬דפרי ‪ ,‬ותסברא עד אחד‬

‫בהכחשה מי מהימ ‪.‬‬

‫‪ opiqxbe‬נמי בפרק ערבי פסחי )ד קי"ג‪ (:‬טוביא חטא אתא זיגוד הוה‬
‫קמסהיד עליה קמיה דרב פפא‪ ,‬נגדיה וכו'‪ ,‬עד טוביה חטא זיגוד‬
‫מנגיד‪ ,‬א"ל את לחוד קמסהדת ביה ש ביש בעלמא הוא דקא מפקת עלויה‪.‬‬
‫ופירש ש רבינו שמואל‪ ,‬וז"ל מאחר שאי אתה נאמ עליו ולא תתקבל‬
‫עדות ‪ ,‬אי עלי מצוה להעיד‪ ,‬הרי אתה עובר על לא תל רכיל‪ .‬משמע מש‬
‫שאי להאמי עד אחד לשו דבר‪ ,‬דא יש להאמינו לשו עני ‪ ,‬לבייש או‬
‫להרחיק אותו שיהא מעיד עליו שחטא‪ ,‬אמאי נגדיה ואמר ליה ש ביש בעלמא‬
‫כו'‪ ,‬והא שפיר עבד דאסהיד ביה‪ ,‬כיו דמהימנינ ליה לבייש או להרחיק‪ ,‬ואי‬
‫כא משו לא תל רכיל‪ ,‬אלא פשיטא דלא מהימ מידי‪ ,‬אפילו לבייש או‬

‫להרחיק‪.‬‬

‫‪ `le‬מבעיא דאי לבייש ולהרחיק על פי עד אחד‪ ,‬אלא אפילו לשנאתו בלב‬
‫מתו עדות עד אחד אסור‪ ,‬כדמוכח ש בהדיא‪ ,‬דגרסינ ש א"ר יצחק‬
‫ב"ר שמואל מותר לשנאתו‪ ,‬דכתיב כי תראה חמור שונא כו'‪ ,‬עד אי דאיכא‬
‫תרי סהדי כולי עלמא נמי מסנא סנו ליה‪ ,‬מאי שנא איהו‪ ,‬אלא כהאי גוונא‬