Page 442 - haFETS-2

‫‪ w"ixdn zeaeyz‬חיי‬ ‫‪ cz‬חפ‬

‫‪ lr s`e‬גב דאמרו )נדה ס"א‪ ,(.‬האי לישנא בישא‪ ,‬א על גב דלקבולי לא‬
‫מיבעי למיחש מיהו בעי‪ ,‬דבר פשוט הוא לפני כל יודעי דת ודי ‪,‬‬
‫דלא אמרו למיחש ליה כדי לעשות שו מעשה נגד מי שמספרי עליו לישנא‬
‫בישא‪ ,‬כדמוכח בהדיא בנדה דגרסינ ש הני גלילאי דנפק עלייהו קלא דקטל‬
‫נפשא‪ ,‬אתו קמיה דר' טרפו אמרו ליה לטמרינ מר‪ ,‬א"ל היכי אעביד‪ ,‬אי לא‬
‫אטמרינכו הא קחזו לכו‪ ,‬לטמרינכו הא אמור רבנ וכו'‪ ,‬זילו אתו אטמרו‬
‫נפשייכו‪ .‬ולא מיבעי לפירוש השאלתות )בתוד"ה אטמרינכו( שפירש הא אמור‬
‫רבנ וכו'‪ ,‬ושמא הרגת וא אטמי אתכ חייבת ראשי למל ‪ ,‬דודאי פשיטא‬
‫שיש לדקדק‪ ,‬הא אי לא היה עליה אימתא היה מציל ‪ ,‬וכל שכ שלא היה‬

‫מעניש מפני חששא דלישנא בישא‪.‬‬

‫`‪ `l‬אפילו לפירוש רש"י שפירש שמא הרגת ואסור להצילכ ‪ ,‬מכל מקו‬
‫דבר פשוט הוא‪ ,‬דלא חשש אלא שלא לעשות מעשה ההצלה‪ ,‬דשמא‬
‫הרגו‪ .‬אבל לעשות לה שו עונש‪ ,‬זה לא עלה על לבו‪ ,‬שהרי השיא עצה‬
‫בזה‪ ,‬כדמשמע הת ‪ ,‬דאמר להו זילו אטמורו נפשייכו‪ ,‬ופשיטא שא היו ראויי‬
‫לעונש‪ ,‬עונש רבה או עונש זוטא‪ ,‬שלא היה משיא עצה‪ ,‬אלא היה מסתלק‬
‫מה לגמרי‪ ,‬אלא ודאי פשיטא ופשיטא דלקבולי לא מיבעי לעני עשיית שו‬

‫מעשה ולא שו ביוש לא קט ולא גדול‪ ,‬וזה פשוט וישר‪.‬‬

‫‪ m`e‬יאמר אד להחמיר עליו‪ ,‬מדגרסינ בקדושי )ד פ"א‪ (.‬מלקי על לא‬
‫טובה השמועה‪ ,‬הלא דבר פשוט הוא‪ ,‬דהיינו דוקא בקול שהרבי‬
‫מסכימי עליו‪ ,‬ואינו פוסק‪ ,‬דמסתמא יש לומר שלא על חנ יצא קול זה‪,‬‬
‫אבל היכי דידוע לנו שהקול יצא ממי שאינו ראוי להאמינו‪ ,‬כיוצא בנידו הזה‬
‫שהדבר ידוע שהיא הארורה הוציאה הקול‪ ,‬ואי ראוי להאמינה כלל וכלל‬
‫מכמה טעמי שפירשנו למעלה‪ ,‬פשיטא ופשיטא שאי בקול זה ממש‪ ,‬אלא‬
‫הוי קול ושוברו עמו‪ .‬ואי להארי בזה‪ ,‬כי פשוט הוא אפילו לתינוקות של‬
‫בית רב ‪ ,‬דהאי יטעה אד לומר‪ ,‬שמחמת קול הברה היוצא מחמת האשה‬
‫כזאת‪ ,‬שילקה אד שהוא בחזקת כשרות‪ ,‬חלילה וחס לא תהא כזאת בישראל‪,‬‬
‫דא כ לא הנחת ב לאברה אבינו שלא ילקה ויחזור וישנה‪ ,‬וא כ לקתה‬