Page 441 - haFETS-2

‫‪ w"ixdn zeaeyz‬חיי ‪bz‬‬ ‫חפ‬

‫דחזא ביה איהו דבר ערוה‪ .‬הרי ל ראיה ברורה‪ ,‬דאע"ג דחזא ביה דבר ערוה‪,‬‬
‫דלא מהימנינ ליה למסנייה‪ ,‬דאי מהימנינ ליה למסנייה‪ ,‬מאי משני דחזא ביה‬
‫איהו כו'‪ ,‬סו סו יקשה כולי עלמא מסנא סנו ליה‪ ,‬כדהקשה מעיקרא‪ ,‬אלא‬
‫ודאי פשיטא דאפילו חזא ביה דבר ערוה‪ ,‬דדוקא איהו שרי למסנייה שהרי‬
‫ידע בו בודאי שהוא רשע‪ ,‬כדפירש ש רבינו שמואל‪ :‬מותר לשנאתו‪ ,‬הרואה‬
‫יחידי דבר ערוה בחבירו‪ ,‬אע"פ שאי רשאי להעיד‪ ,‬שמותר הוא לשנאתו‪,‬‬
‫שאע"פ שאי נאמ בעינינו‪ ,‬לעצמו הוא נאמ ‪ ,‬שהרי יודע בו בודאי שהוא‬
‫רשע‪ ,‬עד כא לשונו‪ .‬משמע בהדיא‪ ,‬דדוקא הוא שיודע בו בודאי‪ ,‬שהוא רשע‬
‫מותר‪ ,‬אבל לכולי עלמא דלא ידעי‪ ,‬בודאי אסור למסנייה דעד אחד אינו ק‬

‫לכל עו ולכל חטאת‪.‬‬

‫‪ elit`e‬היה העד ההוא אד כשר ונאמ ‪ ,‬אי להאמינו כלל אפילו למסנייה‪,‬‬
‫כדמוכח ש דאמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי מהו למימר‬
‫ליה לרביה כי היכי דליסנייה‪ ,‬אמר ליה אי מהימ ליה לרביה כבי תרי לימא‬
‫ליה‪ ,‬ואי לא לא לימא ליה‪ .‬כל שכ וכל שכ על פי אשה כזאת‪ ,‬אשר פרשה‬
‫מדרכי בנות ישראל הצנועות‪ ,‬דלא מהימנא אפילו כחדא ולא כפלגא דחדא‪,‬‬
‫ואפילו לשנאתו על פיה היה אסור כדפירשתי‪ ,‬ק"ו ב ק"ו שאסור לביישו‬
‫ולהרחיקו מפני דברי אשה הזאת‪ ,‬והמביישו יבקש רחמי על עצמו בהיות‬
‫כבוד בני אברה ויצחק ויעקב קל בעיניו‪ ,‬ובודאי כי תועבת ה' יתבר כל‬

‫עשה אלה ורב עונשו מאוד‪.‬‬

‫‪ lke‬שכ לביישו ברבי ‪ ,‬כאשר נעשה להעני הזק ר' אהר יצ"ו אשר ביישוהו‬
‫והכלימוהו‪ ,‬ועכבוהו שלא לקרא בתורה בציבור‪ ,‬ואי ל מלבי פני חבירו‬
‫גדול מזה‪ .‬ולו חכמו ישכילו המביישי ‪ ,‬יכירו וידעו כי גדול מה שנאמר‬
‫במלבי פני חברו ממה שנאמר בבא על אשת איש‪ ,‬כמו שהשיב דוד לדואג‬
‫ואתיתופל‪ ,‬שהבא על אשת איש מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה"ב והמלבי‬
‫חברו ברבי אי לו חלק לעול הבא )ב"מ נ"ט‪ .(.‬וראו כמה יש לו לאד‬
‫להזהר‪ ,‬שלא להלבי פני חברו ברבי על חנ ‪ ,‬וראוי לחקור ולדרוש בכמה‬
‫דרישות וחקירות קוד שיעשו מעשה כזה‪ ,‬והמקיל בזה דמו בראשו בלי ספק‪.‬‬