Page 446 - haFETS-2
P. 446

‫‪ dpei epax zeilr‬חיי‬  ‫‪ gz‬חפ‬

‫אצלינו בחוש משפט בסימ ת"ח‪ ,‬עיי ש ( דאומרי דאפילו זה מנוגח‬
‫וזה מועד ליגח וכו'‪ ,‬והוא הדי בכל אמתלא שבעול ‪ ,‬ואפילו כגו‬
‫בכיוצא דההוא דשמעו ב שטח דאמר וכו'‪ ,‬אחד שר אחר חבירו‬
‫לחורבה‪ ,‬ורצתי אחריו ומצאתי חרב בידו וד מטפט והרוג מפרפר‬
‫)שבועות ל"ד‪ ,(.‬דבכי האי גוונא ג כ לא מחייבינ ליה וכו'‪ .‬והביא‬
‫על זה כמה ראיות מהגמרא דאפילו בדיני ממונות ג כ דינא דאפילו‬

                 ‫כאומדנא גדולה כי האי לא מחייבינ ליה‪.‬‬

‫‪ azke‬על זה לבסו ‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬ואי להקשות דהא קיימא ל בכולי תלמודא‬
‫דאזלינ בתר אומדנא‪ ,‬כי ההיא דר' אלעזר ב עזריה דריש פרק אע"פ‬
‫)כתובות מ"ז‪ ,(:‬דלא כתב אלא על מנת לכונסה‪ ,‬וקיימא ל כוותיה‪ .‬וכ ההוא‬
‫דר' שמעו ב מנסיא‪ ,‬דשמע שמת בנו וכתב כל נכסיו לאחרי ‪ ,‬וקיימא ל‬
‫כוותיה בפ' מי שמת )ב"ב קמ"ו‪ ,(:‬וכ בפרק אלמנה ניזונת )כתובות צ"ז‪,(.‬‬
‫גבי זבי ולא אצטריכי אזוזי‪ .‬וכ גבי שכיב מרע שכתב כל נכסיו בלא שיור‬
‫דא עמד חוזר )ב"ב קמ"ח"‪ ,(:‬וכ בכמה מקומות וכו'‪ .‬וכ גבי מסוכ ‪ ,‬סמכינ‬
‫אאומדנא אפילו לעני איסור ערוה )גיטי ס"ה‪ ,(:‬ולא אמרינ העמידנה על‬
‫חזקת אשת איש‪ .‬אפילו הכי לא קשיא מידי‪ ,‬דוודאי דכל היכי שהמעשה מבורר‬
‫אצל הדייני ‪ ,‬אלא שאנו מסופקי באומד דעת הנות או המוכר או המגרש‪,‬‬
‫אזלינ בתר אומדנא‪ .‬אבל היכי דלא נתברר גו המעשה אצל הדייני וכו'‪,‬‬
‫דאי ידוע לנו א נגחו וא לאו‪ ,‬אלא מתו אומד‪ ,‬בהא וודאי פליגי רבנ‬

               ‫וכו'‪ ,‬וקיימא ל כוותייהו וכו'‪ .‬עד כא לשונו‪.‬‬

          ‫‪zvaewn dhiyn dpei epiax zeilr‬‬

        ‫‪zvaewn dhiya dpei epiaxd zeilr ixac wizrn ippde‬‬
        ‫‪min x`aa minrt dnk izazky enk ,(.hl) `xza `aa‬‬

                                    ‫‪:miig‬‬

‫‪ lk‬מילתא דמיתאמרא באפי תלתא וכו'‪ ,‬פירשוה רז"ל‪ ,‬כגו בדבר שיש לשמוע‬
‫בו שני פני ‪ ,‬וכיו דמיתאמרא באפי תלתא כו'‪ ,‬אי כוונת זה שאמרה‬
   441   442   443   444   445   446   447   448   449   450   451