Page 447 - haFETS-2
P. 447

‫‪ dpei epax zeilr‬חיי ‪hz‬‬  ‫חפ‬

‫לגנות‪ ,‬מאחר שאמרה בפרהסיא‪ .‬אבל וודאי בדבר של גנות‪ ,‬כל שכ שיש בו‬
                   ‫משו לישנא בישא כשאמרו בפרהסיא‪.‬‬

‫‪ yie‬לפרש‪ ,‬דמיירי בדברי שמותר לאומר א ה אמת‪ .‬כגו מי שקובל‬
‫על חבירו בעבירה שעושה חבירו‪ ,‬כדתניא לא תונו איש את עמיתו‬
‫באונאת דברי הכתוב מדבר‪ .‬הא כיצד היה בעל תשובה‪ ,‬לא יאמר לו זכור‬
‫מעשי הראשוני ‪ .‬ותניא כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחו של עול ‪.‬‬
‫אבל ודאי בדברי שבינו לחבירו‪ ,‬שאי לו תקנה עד שיעשה תשובה או‬
‫ירצה את חבירו‪ ,‬והוא אינו מרציהו‪ ,‬או בשאר עבירות שאוחז בה ועושה‬
‫אות במזיד‪ ,‬ועודנו מחזיק בה ולא במקרה‪ ,‬אכל ה מדרכיו ולימודו‪,‬‬
‫מצוה לגנותו בפני כל אד שנאמר עוזבי תורה יהללו רשע ושומרי תורה‬
‫יתגרו ב ‪ ,‬וכדי שיתרחקו בני אד מדר רשע וכמו שכתוב ושומרי תורה‬
‫יתגרו ב ‪ ,‬וכדי שישוב ג הוא מדרכיו ויתק מעשיו‪ ,‬על זה אמרו כל‬
‫מילתא דמיתאמרא באפי תלתא לית בה משו לישנא בישא ומותר לו לאומרה‬

                        ‫א הוא יודע שהדבר אמת‪.‬‬

‫‪ eli`c‬בפני אחד או שני אמר הדבר‪ ,‬מיחזי דמשו לישנא בישא קאמר‪,‬‬
‫לפי שהוא רוצה לית פג בחבירו‪ ,‬ונהנה לספר לשו הרע‪ .‬אבל‬
 ‫כשאומר בפני שלשה דבפרהסיא הוא‪ ,‬יש לתלות שהוא מתכוי שיגיעו הדברי‬
‫לאזניו ויתק מעשיו‪ ,‬כגו שיודע בו שאינו מקבל תוכחתו ולא יוסר בדבריו‪.‬‬
‫וכדי שישמע שבני אד מרנני עליו יתכ שישוב מדרכיו‪ .‬ועוד שיזהרו הבריות‬

         ‫מללכת בדרכיו כשה שומעי שהבריות מגנות פועלי או ‪.‬‬

‫‪ cere‬מטע אחר איכא משו לישנא בישא כשאומר בפני אחד או שני ‪,‬‬
‫דמיחזי שהוא מתכוי שלא יגיעו הדברי לאזניו‪ ,‬ורוצה להחניפו ולגנוב‬

         ‫דעתו‪ ,‬ובסתר הוא מגנהו‪ ,‬ונראה כנהנה בספור לשו הרע‪.‬‬

‫‪ lke‬זה כשאי עליו אימה מ האיש ההוא שמדבר עליו‪ ,‬אבל א יש עליו‬
‫אימה שיש לאל ידו להרע עמו‪ ,‬מותר‪ ,‬שכבר אמרו מותר להחני את‬

                                  ‫הרשעי ‪.‬‬
   442   443   444   445   446   447   448   449   450   451   452