Page 70 - haFETS-2
P. 70

‫‪ oie`l - dgizt‬חיי‬                      ‫‪ al‬חפ‬

                                   ‫‪miigd xewn‬‬

‫ְו ֹלא ְל ִעְנַי ִל ְפ ֹסל ֶאת ָה ִאי ַהֶה ֵמ ֶח ְזַקת ַ ְ ר ת ‪ ֵ ,‬יָו ֶ ה א‬
‫ֵעד ֶא ָחד ַ ָ ָבר‪ִ ,‬א ֵ ֵ ִ י ְ ָע ְל ָמא ה א ְ ָקא ַמ ִ יק ָע ָליו‬
 ‫)ֲהֵרי ה א מ ִציא ָעָליו ֵ ָרע ְל ֹלא ֶעֶלת(‪ְ ,‬וע ֵבר ַעל ְיֵדי ֶזה ַ ֵ‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫עד אחד באיש לכל עו ולכל חטאת'‪ ,‬ד"לא יקו "‪ .‬אמנ אותו מלקות מדרבנ‬

‫את לחודיה אסהדת ביה‪ ,‬ש רע בעלמא היה‪ ,‬שהרי במסכת סנהדרי )י'‪ (.‬למדי‬

‫מכות מדיני נפשות בגזירה שוה דרשע‬       ‫הוא דקא מפקת ביה‪.‬‬

‫רשע‪ ,‬ודיני נפשות אי דני אלא בזמ‬        ‫‪ s`e‬שבפירוש רשב" ש בדיבור‬
‫שסנהדרי נוהגת'‪ ,‬עד כא לשו הסמ"ג‬        ‫המתחיל ש רע וכו'‪' :‬הרי אתה‬
 ‫והיראי הנ"ל‪ .‬משמע בהדיא מדבריה‬        ‫עובר על לאו דלא תל רכיל בעמי '‪,‬‬
‫דבזמ הבית היה זיגוד חייב מלקות מ‬       ‫ובדיבור המתחיל דכתיב 'לא יקו ' וכו'‪,‬‬
                                       ‫משמע דעיקר הלאו ד'לא יקו ' נאמר‬
                ‫התורה משו לאו הנ"ל‪.‬‬    ‫רק להורות שאי נאמ בעדותו ביחידי‪,‬‬
                                       ‫ולא יקבלו בית די את דבריו‪ ,‬וכ משמע‬
‫‪ `wtpde‬מינה בי הדיעות האלו הוא רק‬      ‫מספר המצות להרמב" במצוה רפ"ח‬
‫לעני מלקות דאוריתא‪ ,‬אבל‬                ‫שעיקר לאו זה נאמר רק על בית די ‪.‬‬
‫מכות מרדות מדרבנ לכולי עלמא היה‬        ‫מכל מקו העתקתי לאו זה מפני שיטת‬
‫חייב‪ ,‬כמו שהעתקתי בפני ‪ ,‬וראיה‬

                   ‫ממעשה דזיגוד הנ"ל‪.‬‬

‫הסמ"ג בסימ רי"ג והיראי בסימ ‪ ,zelikxa elit` jiiy df e`lc ,rce‬כגו‬

‫א הוא ק והעיד עליו לפני בית‬            ‫רמ"ד‪ ,‬שזה לשונ ‪' :‬לא יקו עד אחד‬

‫באיש‪ ,‬תניא בספרי אי לי אלא בדיני די מה שהוא עשה לפלוני או שדיבר‬

‫ממונות‪ ,‬דיני נפשות מני ‪ ,‬תלמוד לומר על פלוני רעה‪ ,‬והעד יודע שעדותו לא‬

‫לכל עו ‪ .‬קרבנות מני ‪ ,‬תלמוד לומר יתקבל בבית די כדי לחייב על ידי זה‬

‫ולכל חטאת וכו'‪ .‬וכי מאחר שסופנו להשכנגדו אפילו שבועה‪ ,‬או מטע שאי‬

‫לרבות הכל מה תלמוד לומר וכו'‪ .‬ר' שיי בדבר זה שבועה או מטע שהוא‬

‫יוסי אומר לעו אינו ק ‪ ,‬אבל ק הוא גרמא בעלמא‪ ,‬נמצא דעל ידי עדותו לא‬

‫לשבועה‪ ,‬עד כא לשו הספרי‪ .‬ולמדנו יצא שו תועלת‪ ,‬רק לעורר מדני בי‬

‫מכא שעד אחד שיודע בחבירו עו דבר איש לרעהו‪ ,‬על כ עובר על לאו זה‪.‬‬

‫שאינו ראוי להשביעו‪ ,‬שלא יקו להעיד דכלל כללה לנו התורה שאסור לקו‬

‫עליו‪ ,‬וא ק והעיד עליו היה לוקה‪ ,‬ולהעיד עליו בדבר שלא יבוא תועלת‬

‫דש ביש בעלמא קמפיק עליה‪ ,‬מעדותו בי בבי אד למקו ובי‬

‫כדאמרינ בפסחי במעשה הנ"ל דנגדיה בי אד לחבירו רק שיתעורר על ידי‬

‫רב פפא לזיגוד‪ ,‬ופירושו משו לאו זה מדני עליו‪ ,‬אפילו הוא יודע בעצמו‬
   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74   75