Page 66 - haFETS-2

‫‪ oie`l - dgizt‬חיי‬ ‫‪ gk‬חפ‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫)‪ְ (h-g‬ו ִל ְפ ָע ִמי ֶ ַה ְמ ַס ֵ ר ע ֵבר ַ ֵ ַעל ָלאו ְ " ֹלא ִת ֹ ְו ֹלא‬
‫ִת ֹר" )ַוִ ְקָרא י"ט י"ח(‪ ְ ,‬ג ֶ ֵ ל ִ ְנ ָאה ָע ָליו ַעל ָ ָבר‬
‫ֶ ִ ֵ ִמ ֶ ַלֲע ת ל ט ָבה ִ ְד ַבר ְ ִאי ַלת ָממ ְו ַכ ֵצא ָ ֶזה‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫)‪ mewz `lc e`la 'eke minrtle (h-g‬למנוע לעשות צדקה וגמילות חסדי‬

‫‪ .'eke‬והוא נמנה לכל מוני בממו ‪ ,‬בשביל שלא עשה הוא עמו‬

‫כהוייתו‪ ,‬שזו היא נקימה‪ ,‬וג מוזהרי‬ ‫המצוות‪.‬‬

‫וכו' שזו היא נטירה'‪ ,‬עד כא לשונו‪.‬‬ ‫‪ dne‬שכתבתי בפני 'בדבר שאילת‬
‫ממו '‪ ,‬שזה לשו הגמרא )יומא‬
‫‪ dne‬שכתבתי בפני '‪alay dxihpd lr‬‬ ‫כ"ג‪' :(.‬איזו היא נקימה? אמר לו‬
‫‪ ,'xehz `lc e`ld lr‬כ כתב רבינו‬ ‫השאילני מגל ‪ .‬אמר לו לאו‪ ,‬למחר אמר‬
‫יונה בשערי תשובה במאמר ל"ח ‪oi`c‬‬

‫לו השאילני קרדומ ‪ ,‬אמר לו איני ‪zxihp lr `l` ,xeaicd lr dfa yperd‬‬
‫משאיל כדר שלא השאלתני‪ ,‬זו היא ‪ .ald‬וכ כתב בספר החינו במצוה‬

‫רמ"ב‪ ,‬וזה לשונו ש ‪' :‬אפילו בזכירת‬ ‫נקימה‪ .‬ואיזו היא נטירה? אמר לו‬
‫חטאו בלב לבד נמנענו'‪ ,‬עד כא לשונו‪.‬‬ ‫השאילני מגל ‪ ,‬אמר לו לאו‪ ,‬למחר אמר‬
‫וכ מוכח ג כ מהרמב" בסו הלכות‬ ‫לו השאילני קרדומ ‪ ,‬אמר לו היל ‪ ,‬איני‬
‫דיעות )פ"ז ה"ח( שכתב ‪dgniy jixvc‬‬
‫כמות שלא השאלתני‪ ,‬זו היא נטירה'‪.‬‬

‫‪ dne‬שכתבתי בפני 'וכיוצא בזה'‪ ,‬הוא ‪.ealn xacd‬‬

‫משו דבאמת הא דנקט הגמרא ‪`le mewz `l' oiprl mipta izazky dne‬‬

‫‪wxe ,mipte`d lka jiiy `ed 'xehz‬‬ ‫'השאילני מגל או קרדומ '‪ ,‬לאו דוקא‪,‬‬

‫דהוא הדי לכל הטובות אשר בי אד ‪xetiqda riiq lawnd m` mle`e .xtqndl‬‬

‫לחבירו‪ ,‬אסור לנקו או אפילו לנטור ‪mb enr aihid `ly xear ,epnn dpdpe‬‬

‫בלבו בלבד‪ ,‬דכ כתב הרב רבי אליעזר ‪.'xehz `le mewz `l'a xaer `ed mb ,ok‬‬

‫ממי בהספר יראי שלו וזה לשונו ‪`le ,oenn zli`y xaca izxiivy dne‬‬

‫‪eilr jtyy oebk zehiyta izxiiv‬‬ ‫במצוה מ"א ]קצ"ז[‪' :‬מנל דבממו‬

‫משתעי קרא ולא בדברי ‪ ,‬צא ולמד מי"ג ‪mixaeq miwqet daxdc meyn ,fea ixac‬‬

‫מדות שהתורה נדרשת בה במה הכתוב ‪`l'c e`la df lr xaer oi` oicd onc‬‬

‫מדבר‪ ,‬בממו פעולת שכיר‪ ,‬עושק וגזל ‪.sebd xrv exrivy oeik ,'xehz `le mewz‬‬

‫פרט גניבה‪ ,‬כחש ממו ושקר‪ .‬ולאו דוקא וראית הוא מיומא )ש (‪ ,‬דקמשני‬

‫שאילת כלי ‪ ,‬דהא לאו כלי כתיב הגמרא‪' :‬ההוא בממו הוא דכתיב' וכו'‬

‫בקרא‪ ,‬אלא אפילו שאר ממו דלאו כלי עיי ש ‪ .‬מזה מוכח דא ציערו צער‬

‫נינהו‪ .‬למדנו שמוזהרי ישראל שלא הגו ‪ ,‬מותר לשו הדברי על לבו‬