Page 161 - 20122
P. 161

‫כשהודיעו לי שנבחרתי להנחות את אחת מתוכניות הבוקר‪ ,‬התחלתי‬             ‫‪11‬‬
                               ‫מיד לחשב מסלול מחדש‪ .‬עשיתי הכול כדי להתאבד על פרויקט‪,‬‬
                               ‫שנראה כמו תפור למידותי‪ .‬בוקר אחד‪ ,‬באמצע המסלול‪ ,‬קראתי‬

                                                                 ‫בעיתון שתוכנית הבוקר עולה‪ ,‬בלעדי‪.‬‬

                               ‫בכיתי בקול שבור לפסיכולוגית שלי‪ ,‬אחרי שאיש לא טרח אפילו להתקשר‬
                               ‫ולהסביר‪ .‬היא קטעה אותי ואמרה‪ ,‬״עדי‪ ,‬קרה לך דבר אדיר‪.‬״ תמיד‬
                               ‫אמרה‪ ,‬שכשהלב והכישרון נמצאים במקום הנכון‪ ,‬קורה מה שצריך‬
                               ‫לקרות‪ .‬בנקודה הזאת החלטתי להניח לדלת הזאת ולחפש בניין אחר‪.‬‬

                               ‫הפעם הראשונה בחיי על ספת הפסיכולוג היתה בגיל ארבע‪ .‬מאז‬
                               ‫חזרתי לספות שונות אחת לכמה שנים‪ ,‬עד שבגיל שמונה־עשרה‬
                               ‫הפסיכולוגיה ואני מיסדנו את הקשר‪ .‬מאז אני משתדלת ליהנות כמה‬
                               ‫שיותר מהפריבילגיה האדירה בה אני יושבת מול אדם משכיל וחכם‬
                               ‫ושופכת את כל שעל ליבי‪ .‬כשפגשתי את עטרה התקשיתי שלא לחוש‬

                                 ‫החמצה קלה‪ .‬אילו רק בגיל ארבע הייתי מתיישבת על הספה שלה‪.‬‬

                               ‫בתקווה לזכות במאית מהחוכמה שלה‪ ,‬נרשמתי למכון אדלר‪ .‬כשעמדתי‬
                               ‫מחזיקה בתעודת מקצוע של מאמנת אישית מוסמכת‪ ,‬הבנתי שלא‬
                               ‫הלכתי רחוק‪ .‬עכשיו באופן מוסמך אני אדם ששומע סיפורים‪ ,‬מדבר‬

                                   ‫עם אנשים מרתקים ועושה משהו בעל משמעות גם עבור אחרים‪.‬‬

                               ‫ואז הגיעה הקורונה‪ .‬בעוד חלומות רבים נשלחו למגירות‪ ,‬על מסך‬
                               ‫המחשב שלי נפתחו חלונות אל מטבחים של אנשים מעולמות שונים‪.‬‬
                               ‫לימודי הבישול והאפייה‪ ,‬עליהם מעולם לא העזתי לחלום‪ ,‬הפכו לעיסוק‬
                               ‫העיקרי בחיי‪ .‬מדי יום ביומו אני זוכה להעביר סיפורים בטעמים על‬

                                                    ‫מאכלים ועל תרבויות ולדבר עם אנשים מרתקים‪.‬‬

                                                   ‫כשהלב והכישרון במקום הנכון‪ ,‬הכול יכול לקרות‪.‬‬

                               ‫התנור צלצל‪ ,‬לחם המחמצת שאפיתי התמלא בועות מרגשות והבית‬
                               ‫נמלא ריח מופלא‪ .‬מרחתי חמאה על פרוסה עבה‪ .‬קראתי לאלכסנדר‪,‬‬
                               ‫משל לא עברו חמש שנים מאז השיחה ההיא ואמרתי‪ ,‬״צדקת! אני‬

                                                                         ‫באמת עובדת בלדבר ולאכול‪.‬״‬

                                                       ‫הוא חיבק אותי ואמר‪ ,‬״את באמת כבר גדולה‪.‬״‬

‫‪161‬‬
   156   157   158   159   160   161   162   163   164   165   166