Page 157 - 20122

‫יש סיכוי שיתחשק לו בהמשך‪ ,‬כדאי שיקנה לעצמו אפילו קופסה‬
‫קטנה‪ .‬הוא התעקש‪ .‬ניסיתי להסתיר את התדהמה ואת שברון הלב‬
‫הקטן‪ ,‬שכן חברות לא תצמח איפה שלא זורעים גרעיני תירס ורכשתי‬
‫פופקורן לעצמי‪ .‬שמרתי על פאסון והזמנתי רק פופקורן מעורב‪ ,‬מלוח‬
‫ומתוק‪ ,‬בגודל בינוני‪ ,‬אפילו שבלב ממש רציתי את הענק‪ .‬סיכמתי עם‬
‫עצמי שלא אגע בגרגיר עד שיתחיל הסרט או לפחות הפרומואים ובי‬
‫נשבעתי שאוכל אותם אחד אחד כדי שיספיקו עד הדקה האחרונה‪.‬‬
‫צעדתי בזהירות בין המושבים‪ ,‬בניסיון למנוע אובדן מיותר והתיישבתי‬

‫מסופקת כשהמשימה צלחה‪.‬‬

‫פרסומות‪ .‬ריח החמאה והקרמל עלה באפי‪ .‬פי התמלא רוק וציפייה‬
‫וליבי התמלא בתקווה שהסרט יתחיל‪ .‬הפרומו האחרון נגמר וידי‬
‫נשלחה אל הקופסה‪ .‬מבקשת איזון מושלם בין מלוח ומתוק‪ ,‬טועמת‬
‫ונושמת לרווחה‪ .‬הפופקורן המושלם בידי‪ ,‬לידי יושב סוג של חבר‪.‬‬
‫אני במנהטן והחיים בגדול בעדי‪ .‬הסרט הנבחר היה סרט של ריצ׳רד‬
‫גיר‪ ,‬שנקרא משהו עם דבורים‪ ,‬אבל עסק בסופו של דבר בספלינג בי‪,‬‬
‫תחרות איות‪ .‬לא שמעתם על הסרט? כמובן‪ .‬הוא הוקרן רק באותו יום‪,‬‬
‫באותו אולם ונגנז‪ .‬ברגע שהופיע אדון גיר על המסך קרה דבר מאוד‬
‫מוזר; ג׳אן לוקה שלח יד אל הפופקורן שלי‪ ,‬לקח חופן רציני‪ ,‬אכל‬
‫והשמיע קול אנחה‪ .‬מיהרתי לעשות הערכת מצב מחודשת‪ ,‬ניערתי‬
‫את הקרטון וסידרתי כך שייראה כאילו זה פשוט לא קרה‪ .‬אמרתי‬
‫לעצמי‪ ,‬שהוא לבטח התבלבל‪ .‬אולי זאת התרגשות לקראת מבחן‬
‫האיות‪ .‬לפני שהספקתי לקחת פופקורן נוסף‪ ,‬הוא שוב נאנח במבטא‬
‫איטלקי‪ ,‬שנשמע כבר נתעב ולקח חופן גדול מזה שלקח קודם‪ .‬בראשי‬
‫דמיינתי את עצמי בבית המשפט‪ ,‬לבושה במיטב בגדי ולרגלי נעלי‬
‫עקב‪ ,‬מסבירה שזה לא היה רצח מדרגה ראשונה אלא הגנה עצמית‪.‬‬

‫בתוך חמש דקות נגמרה הקופסה‪ .‬זה לא מנע ממנו להמשיך להשמיע‬
‫לאורך הסרט קולות אנחה מביכים‪.‬‬

‫כשיצאנו מהקולנוע הוא שאל אם ארצה להתלוות אליו לארוחת ערב‪.‬‬
‫סירבתי בנימוס והלכתי לדרכי‪ .‬בדרך לרכבת קניתי מגש פיצה שלם‬
‫ונפלא ואכלתי אותו בלי חברים‪ ,‬ממש לבדי‪ .‬חשבתי על זה‪ ,‬שאולי‬
‫בשלב הזה בחיים עדיף להיות רק בחברת המשפחה שלי‪ .‬שם ברור‪,‬‬

‫שבאוכל שלי – לא נוגעים!‬

‫‪157‬‬