Page 31 - 20122
P. 31
נמצאת ,המשפחה שלי תאכל צ'יפס יבש ולו רק כדי לא לפתוח חלילה
שקית קטשופ בשיניים .אימא שלי מאמינה בלב שלם ,שפתיחת משהו
בשיניים יכולה לגרום למוות.
אין משהו שלא אעשה עבור המשפחה שלי ולכן ,כשאחותי ביקשה
ממני להכין רוטב ,מיד נעניתי וניגשתי למטבח כדי להכין את מתכון
האלים .כשהסתובבתי חזרה אל השולחן ,הצלחת שלי היתה ריקה.
ֶּב ֶּבה (כמו תינוק בצרפתית) הייתה פודלית ננסית ,לבנה ,יפה ,קטנה,
מצחיקה ,חנפנית ורעת לב .אימא שלי הביאה לנו אותה מתישהו בתחילת
שנות הגשר בשיניים שלי והיא שרדה כמו שרק רעות שורדות .כל
חייה היא ישנה איתי במיטה ,שיחקה איתי ,התפנקה ,קפצה כשחזרתי
הביתה ,נבחה שעות כשיצאתי וברוב שנותיה ,אהבתי אותה בכל
ליבי ,למרות שנשכה אותי בכל פעם שרציתי להרים אותה ,בכל פעם
שעברתי לידה ,או בכל פעם שנשמתי .אהבתי אותה ,למרות שכל זמן
שהיא חיה ,היינו חבולים .כשהיא הלכה לעולמה ,סלחתי לה על הכול.
על חמש הצלקות שהיא השאירה בגופי ,על שלא נתנה לחתול שלי
לאכול וגם על הנביחות הבלתי פוסקות בלילות .רק על דבר אחד לא
אסלח לה לעולם – על ההמבורגר.
הנוכחים לא יודעים להסביר עד היום איך קרתה התקלה ,וגם ועדת
החקירה שהקמתי בנושא לא הגיעה למסקנות ברורות .בבה קפצה
על השולחן ,לקחה את המקרויאל אקסטרה גבינה שלי וברחה .הלב
השבור שהשאיר אחריו נדב מ־ט' ,2אסון התאומים ,ההודעה על הורדת
הקרמבו מהמדפים וגם החרם שחן מירון עשתה עלי ביסודי ,לא גרמו
לי לבכות כמו שבכיתי באותו יום .האכזבה היתה קשה מנשוא.
מי שהיה מביט מהצד היה רואה סביב השולחן את הנערה העצובה
ביותר בעולם כולו ,בוכה ואוכלת צ'יפס ונאגטס ,בלי מקרויאל.
הוריה ואחותה לצידה מנחמים ,אוהבים ולא נותנים לה אפילו ביס
מהמקרויאל שלהם.
כי הוא רק שלהם.
31