Page 34 - 20122
P. 34
שנה ראשונה
״את יודעת איך זה ,בשנה הראשונה עם ילדים ,זוגות נפרדים.״ יוסף
חזר על המשפט הזה לא פעם מאז שנפגשנו ,ממש כמו צ׳יזבט לאור
פנס רגע לפני השינה.
״לנו זה לא יקרה,״ חזרתי ופסלתי על הסף בעודי מתענגת על קנאלה
דה בורדו שזה עתה יצא מהתנור .להבדיל מהקנאלה האהוב של
יוסף ,שדרש שנים של ניסיונות ודיוק עד שהפך מושלם ,האהבה
שלנו היא אהבה מהסוג הקל .כזאת שגם המורכב בה פשוט,
כזאת שאוחזים בה ידיים גם כשחם .אין דבר בעולם שיגרום לי
לאהוב אותו פחות ,להימשך אליו פחות ,או לרצות אותו פחות,
שבתי והסברתי.
הטבע אכזר .ממש כמו אחרונת החיות ,הבאתי גורה לעולם ובו ברגע
איבדתי עניין בכל דבר שאינו קשור בה ובדאגה לה .גם בי .הגעתי
למקום הזה מפוכחת ועם ספר הדרכה מאימא שלי ,שהסבירה לי כבר
בגיל עשר ,שהטעות הכי גדולה שאישה יכולה לעשות אחרי הלידה
היא לשכוח מהבעל.
ספר ההדרכה חיכה על השולחן במשך שנים .כשהגיעה הגורה ,הייתי
עסוקה כל כך בחרדה ,בהלקאה עצמית ,במחסור בשעות שינה,
בניסיון נואש לנצח בתחרות ״אם־השנה״ ובבילוי שעות יקרות בבכי
בלתי נשלט מתוך הבנה שאין לאף אחת סיכוי לנצח בתחרות הזאת,
עד ששכחתי לעיין בספר ברגע האמת .להבדיל מחברותי שהתפארו
בפני בחיי מין תוססים במלאת חודש לצאצא החדש ,אני הנפתי דגל
לבן מול הטבע ברגע הלידה ונתתי לו לעשות את שלו ,גם אם זה אמר
להישאב לעולם השדיים כמחלבה והתחתונים הסופגים כדרך חיים.
העובדה שהגבר שלי המשיך לחשוק בי בעת ההיא ,גרמה לי לחשוב
שהוא זה שבכלל זכאי לפרס .בכל פעם שהוא הסתכל עלי במבט
מעריץ נשברתי קצת מבפנים .לא הבנתי איך הוא יכול לראות במה
שנשאר ממני יצור מיני או אישה מושכת.
ויתור לא היה אופציה מבחינתו .הוא ישב ,הביט בי מאוהב ואמר ,״אני
ממתין בסבלנות.״ ככה לגמנו לא מעט מים מלוחים במערבולת בה
הוא ממתין לי בסבלנות ,בזמן שלי אין טיפת סבלנות אפילו לעצמי.
34
