Page 51 - 20122
P. 51

‫נימוסים והליכות‬

                               ‫קצת לפני שלמדתי לקרוא‪ ,‬הושיב אותי סבי לשולחן בפינת האוכל‬
                               ‫והגיש לי את הספר ״נימוסים והליכות״ שכתבה חנה בבלי‪ .‬אפילו‬
                               ‫שהיה איש ספר‪ ,‬הסביר שמדובר באחד מהספרים החשובים שנכתבו‪.‬‬
                               ‫נכון שחשוב איך את נראית‪ ,‬מאיפה באו ההורים שלך‪ ,‬האם את‬
                               ‫חכמה ואם נודף ממך ריח בושם איכותי‪ ,‬אך חשוב מכל אלה‪ ,‬שתהיי‬
                               ‫מנומסת‪ .‬כך ישבנו שעות ודיברנו על נימוסי שולחן‪ ,‬על התנהגות‬
                               ‫נאותה לגברת‪ ,‬על אירוח ועל מתן תשורות‪ .‬קריאת הספר שוב ושוב‬
                               ‫היתה יעילה‪ ,‬אך לא כמו הדוגמה האישית שנתנו הוא וסבתי‪ .‬תמיד‬
                               ‫אכלו בצורה מסודרת‪ ,‬ענו לכל שאלה בתודה וסליחה‪ ,‬אירחו למופת‬
                               ‫ותמיד כשהוזמנו לחברים‪ ,‬גם אם דובר בעוד ערב קלפים רגיל‪ ,‬הגיעו‬
                               ‫עם שי הולם למארחים‪ .‬כך נוהגים‪ .‬סבא וסבתא היו אהובים על כולם‬

                                                                ‫וכיכבו תמיד בראש רשימות המוזמנים‪.‬‬

                               ‫השי הראשון שרכשתי היה בכיתה ח׳ לזה שאהבה נפשי‪ .‬נסעתי‬
                               ‫לחו״ל עם משפחתי והעברתי את הטיול בחיפוש אחר מתנה הולמת‪.‬‬
                               ‫כשהבאתי לו את המתנה הוא הובך כהוגן‪ ,‬אמר תודה ולמרבה הפלא‪,‬‬
                               ‫זה לא גרם לו להתאהב בי‪ .‬הבא אחריו היה אהבת נעורי‪ ,‬זה שאהבתי‬
                               ‫בכל ליבי והאמנתי שאם לא יאהב אותי בחזרה‪ ,‬תמו חיי‪ .‬קשה למנות‬
                               ‫את המתנות המוגזמות שנשאתי בידי בכל פעם שבאתי לבקרו‪ .‬השיא‬
                               ‫היה תמונה שלו עם שיר הלל שכתבתי‪ ,‬אותה הדפסתי על קנבס בגודל‬

                                                     ‫הקיר בחדרו‪ .‬זה לא גרם לו לאהוב אותי בחזרה‪.‬‬

                               ‫ככל שהתבגרתי פיתחתי קצת קלאס‪ ,‬במקום מתנות מרהיבות ותמונות‬
                               ‫בגודל אדם‪ ,‬עברתי לתשורות בדמות הפרח המושלם בעולם‪ .‬לכל‬
                               ‫גבר ששרד דייט ראשון‪ ,‬הבאתי הביתה סחלב מדוגם‪ .‬הזוכה הראשון‬
                               ‫הסמיק‪ ,‬השני התרגש‪ ,‬השלישי נרתע והרביעי נעלם‪ .‬לא מתנה עוצרת‬
                               ‫נשימה‪ ,‬לא תמונה בגודל אדם ולא סחלב‪ ,‬עזרו לי לכבוש את לבם‪.‬‬
                               ‫בדיוק כשהחלטתי להמרות את פיו של סבי ולהפסיק באופן גורף לבוא‬
                               ‫עם תשורה לביתו של כל אדם‪ ,‬פגשתי בגבר נפלא במיוחד‪ .‬עברנו‬
                               ‫ארבעה דייטים וחודש של יחסים לא מחייבים‪ ,‬כשהחליט שהוא עובר‬
                               ‫לבית חדש‪ .‬כמובן שהצעתי בנימוס לסדר עבורו את המשכן‪ .‬ביום‬
                               ‫המעבר עמדתי בדלת עם סט סבונים וקרמים בגודל הדירה‪ .‬היתה לי‬
                               ‫שעה של נסיעה מהחנות עד דירתו ובשום רגע בדרך‪ ,‬הפעולה שאני‬
                               ‫עושה לא נראתה לי בלתי סבירה‪ .‬זאת היתה הפעם האחרונה שנפגשנו‪.‬‬

                                                                                          ‫תיראו מופתעים‪.‬‬

‫‪51‬‬
   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56