Page 52 - 20122

‫כשהכרתי את יוסף נשבעתי בכל ליבי להניח לנימוס‪ ,‬שבשלב הזה‬
‫כבר היה אפשר להגדיר כהגזמה פרועה‪ .‬נסעתי לאסוף אותו מהשדה‬
‫בפעם הראשונה בידיים ריקות‪ .‬יצאתי מהבית שעה לפני הזמן‪ ,‬למרות‬
‫שגם בשיא הפקקים זאת נסיעה של עשרים דקות‪ ,‬כאילו ידעתי בתוך‬
‫תוכי‪ ,‬שאי שם במחלף גנות‪ ,‬אשמע את קולו של סבי אומר לי‪ ,‬״דווקא‬
‫את גבר חלומותייך את מקבלת בלי משהו לאכול או לשתות?״ עליתי‬
‫על המחלף וחזרתי לעיר‪ ,‬יודעת בדיוק מה ארצה להגיש לאיש של‬
‫חיי כשייכנס למכונית – קופסת קרמבו‪ .‬כזה שאין להשיג בשום מקום‬
‫אחר בעולם‪ ,‬שמגיע לרגע קצר ונפלא ומשאיר טעם של עוד‪ ,‬גם אם‬
‫אכלת קרטון בן ‪ 40‬יחידות‪ .‬מיהרתי‪ ,‬קניתי ונסעתי לשדה התעופה‪.‬‬
‫רגע לפני שנכנס לאוטו‪ ,‬הסתכלתי על הקופסה וחשבתי שזה יהיה‬
‫בגדר אסון‪ ,‬אם המחווה הזאת תראה לו מוגזמת וחסרת פאסון‪ .‬הוא‬
‫נכנס לאוטו‪ ,‬התרגש למראה המחווה‪ ,‬זלל את הקופסה במלואה ונשאר‪.‬‬

‫‪52‬‬