Page 78 - 20122

‫מרי פופינס‬

‫ואז נחתה על סף דלתנו מרי פופינס‪.‬‬
‫המבטא היה רוסי ואת נעלי העקב החליפו מגפי גשם‪ ...‬אבל היא אחזה‬
‫בידה מטרייה ואני די בטוחה‪ ,‬שבתוך תיק הצד שלה‪ ,‬הסתתרו כמה‬
‫קסמים מרשימים‪ .‬אחרת‪ ,‬אין לי באמת דרך להסביר איך התינוקת‬

‫שלי פשוט רצה אליה בזרועות פתוחות ובצחוק גדול‪.‬‬

‫מישמיש ילדת קורונה‪ .‬כזאת שלא פגשה בני אדם שהם לא משפחה‬
‫גרעינית במשך חודשים‪ ,‬שחושבת שסבא וסבתא הם סוג של פפה פיג;‬
‫אהובים‪ ,‬חשובים וגרים בתוך מסך‪ .‬היא מעולם לא נכחה בהתקהלות‬
‫או ראתה אנשים ברחוב בלי מסכות‪ .‬בכל פעם שאנחנו מגיעים למקום‬
‫עם עוד בני אדם אני משוכנעת שהיא תילחץ‪ ,‬תיבהל ותבכה‪ .‬בעוד‬
‫שאני היחידה שנלחצת‪ ,‬נבהלת ולעיתים גם בוכה‪ .‬כל מפגש עם אנשים‬
‫זרים מסתיים בזה שיוסף אומר לי‪ ,‬״את רואה?! סתם דאגת‪,‬״ בעודי‬

‫מעריצה קצת יותר את היצור הזה שבראנו‪.‬‬

‫כל פעם מדהים אותי מחדש‪ ,‬כמה יש לי ללמוד מהאדם הנמוך וחסר‬
‫הניסיון הזה‪ ,‬שנקרא מישמיש‪ .‬בזמן שאני מבלה בחרדה‪ ,‬היא מוקסמת‬
‫מההרפתקה החדשה שהיום זימן לה‪ .‬עוד אנשים? סיבה למסיבה!‬
‫רעש?! עוד הזדמנות לצרוח עד לב שמיים! לכלוך על הרצפה?? עוד‬
‫משהו לנשנש! לכל דבר שגורם לי להיסטריה‪ ,‬יש לה פרשנות חיובית‬

‫ומרימה‪.‬‬

‫בעודי כותבת את המשפט הזה נזכרתי‪ ,‬שזה מה שיוסף היה אומר עלי‬
‫כשהכרנו‪ .‬מתי זה השתנה?‬

‫כל כך חששתי מהרגע הזה‪ ,‬בו אשאיר אותה לבד בפעם הראשונה‪.‬‬
‫דמיינתי איך היא תבכה‪ ,‬תיעלב עד עמקי נשמתה מהעובדה שאני‬
‫הולכת ולא תסלח לי לעולם על שנטשתי אותה‪ .‬מה קרה בפועל?‬
‫אני זאת שישבתי על סף הדלת שעה ארוכה ולא הצלחתי לעצור את‬
‫הדמעות‪ .‬אני זאת שנעלבתי כי היא בכלל לא התרגשה מהעובדה‬
‫שהלכתי‪ .‬אני גם זאת שלא ממש סולחת לעצמי על זה שאני מלחיצה‬

‫את עצמי לחינם‪ ,‬בכל פעם מחדש‪.‬‬

‫‪78‬‬