Page 74 - RTZ
P. 74
הפרשה תצוה עד עיון
שאלה בדיני צדקה
הנה מי שעלה לתורה והתחייב במי שבירך ,וכשבא הגבאי אליו לאחר זמן לבקש הכסף,
שאל זה שעלה לתורה את הגבאי כמה התחייב ,כי אינו זוכר אם אמר ח"י שקלים ,או ב'
פעמים ח"י ,או ג' פעמים וכיוצא בו ,והכי הרבה שהתחייב הוא ח"י פעמים ח"י.
ומעתה יש לדון כמה ישלם ,הסכום הכי פחות שאפשר ,והיינו ח"י שקלים ,או דילמא
הסכום הכי גדול שאפשר ,והיינו ח"י פעמים ח"י.
ויש לדון בזה בכמה אנפי:
א .נותן עד שיאמר לא לכך נתכוונתי
הנה לכאורה חייב ליתן ח"י פעמים ח"י ,דהרי מבואר ברמב"ם (פ"ח מהל' מתנות עניים
ה"ג) דהנודר צדקה ואינו יודע כמה נדר ,מרבה ליתן עד שיאמר לא לכך נתכוונתי .וכך
הובא בשולחן ערוך (יו"ד סי' רנ"ח סע' ג').
ב .ביאור חומרא הנ"ל
הנה ביאור האי דינא ,יש לבאר דתליא בפלוגתת קמאי בענין ספק מתנות עניים ,דהנה
דעת הרמב"ן והרשב"א (מובא בר"ן נדרים ז' א' ד"ה ולענין הלכה) דספק ממון עניים
לחומרא ,משא"כ דעת הר"ן (שם) דספק ממון עניים לקולא.
ויש לומר דהאי דינא דהרמב"ם דמרבה לתת עד שיאמר לא לכך נתכוונתי ,היינו דוקא
לדעת הרמב"ם והרשב"א דספק ממון עניים לחומרא ,משא"כ לדעת הר"ן דספיקו
לקולא ,אינו חייב לתת אלא הכי קצת שיכול להיות ,והיינו רק פעם אחת ח"י שקלים.
אך יש לומר דפלוגתתם רק באומר צדקה על חפץ ,ולא במחייב עצמו ,דבזה לכולי עלמא
ספיקו לחומרא[ .אך עיין בתשובות חתם סופר (יו"ד סי' ר"מ ,מובא בפ"ת שם) באינו
אומר למי נדר הצדקה].
ג .הגבאי נאמן משום עד אחד באיסורין
הנה כל הנ"ל היינו דוקא בגוונא דגם הגבאי אמר שאינו זוכר ,אבל אכתי יש לדון מהו
בגוונא שהגבאי זוכר ,האם יסתמכו עליו.
ובפשוטו הגבאי נאמן ,דהרי עד אחד נאמן באיסורין.
ד .עד אחד להחמיר
הנה לכאורה הנידון הנ"ל דעד אחד ,היינו רק אם הגבאי אומר להקל ,והיינו דאומר דלא
התחייב אלא פחות מח"י פעמים ח"י ,אמנם אם הגבאי אומר להחמיר ,והיינו דזוכר
דהתחייב הסכום הכי גדול ,דהיינו ח"י פעמים ח"י ,הרי אין נפקא מינה בדבריו ,דהרי בלאו
הכי כתבנו לעיל שמספק חייב לשלם כך.
אמנם לכאורה יש לדון דאיכא נפקא מינה בעדות הגבאי גם להחמיר ,דהרי בלא דבריו
הרי לא יוכלו לכפותו לשלם ח"י פעמים ח"י ,למה שכתב בחתם סופר (יו"ד סי' ר"מ)
דבספק אין כופין ,וכך כתב בנודע ביהודה (קמא חו"מ סי' ל"א ד"ה ויען) בתשובה מימי
