Page 80 - RTZ
P. 80

‫הפרשה‬  ‫תשא‬  ‫פ עיון‬

‫‪3‬‬  ‫וביותר‪ ,‬דבכריתות (ו‪ ,‬ב) מבואר כך גבי תעניות ש'כל תענית שאין‬
   ‫בה מפושעי ישראל אינה תענית'‪ ,‬הרי מפורש בגמ' שצריכים אותם‬
   ‫דומיא דחלבנה שיש דין לצרפה לסממני הקטורת [אמנם ראה בטור (או"ח‬

   ‫ריש סי' תריט) שהביא את הגמ' בכריתות‪ ,‬וכתב שמשום כך אנו נוהגין לומר בליל יום‬

   ‫הכיפורים לפני תפילת כל נדרי 'על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירין להתפלל‬

   ‫עם העבריינים'‪ ,‬כדי לצרף פושעי ישראל באגודת תעניותינו ותפילותינו‪ .‬ולכאורה מתוך‬

   ‫לשונו שאומרים אנו 'מתירין' להתפלל‪ ,‬משמע דבעלמא יש איסור להתפלל עם אותם‬

   ‫העבריינים‪ ,‬ורק ביום הקדוש התירו את האיסור של כל השנה‪ ,‬ויל"ע‪ .‬ראה ספר חסידים‬

   ‫(אות תשע)‪' :‬צריך אדם הוא ירא שמים‪ ,‬כשמתפלל לא יעמוד ולא ישב בתפילה אצל אדם‬

   ‫רשע‪ ,‬מפני שכשעומד אצל אדם רשע בתפלה‪ ,‬יהרהר הרהורים רעים ושכינה מתרחקת‬

          ‫ממנו'‪ .‬עוד ראה בסדר היום (בכוונת הלולב ואגודתו ד"ה הלולב)‪ ,‬ויל"ע בכל זה]‪.‬‬

   ‫עוד צ"ב‪ ,‬מפני מה רמזה התורה ענין זה שיש לצרף פושעי ישראל‬
   ‫בתעניותינו ותפילותינו‪ ,‬דוקא בפרשת עבודת הקטורת ולא בשאר‬
   ‫הקרבנות‪ ,‬הלא התפילה והתענית הם כנגד הקרבנות [כדאיתא בברכות (כו‪,‬‬

   ‫ב)‪' :‬תפלות כנגד תמידין תקנום'‪ .‬וכן לענין התעניות איתא שם (יז‪ ,‬א)‪ :‬רב ששת כי הוה‬

   ‫יתיב בתעניתא‪ ,‬בתר דמצלי אמר הכי‪ ,‬רבון העולמים גלוי לפניך בזמן שבית המקדש קיים‬

   ‫אדם חוטא ומקריב קרבן‪ ,‬ואין מקריבין ממנו אלא חלבו ודמו ומתכפר לו ועכשיו ישבתי‬

   ‫בתענית ונתמעט חלבי ודמי‪ .‬יהי רצון מלפניך שיהא חלבי ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו‬

   ‫לפניך על גבי המזבח ותרצני‪ ,‬ע"כ‪ .‬וכן לשון הפיוט בסדר יוכ"פ קטן של תענית ערב ר"ח‪:‬‬

   ‫'חלבי ודמי הנמעט בצומי תמור חלבים ודמים']‪ ,‬וא"כ אדרבה היה נכון לרמז ענין זה‬
   ‫בקרבנות‪ ,‬ולמה נרמז דוקא במעשה הקטורת‪[ .‬ראה רש"י (במדבר טז‪ ,‬ו)‪ ,‬ודו"ק]‪.‬‬

                      ‫ב‪ .‬מחשבת מלאכה בשבת‬

           ‫לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת (לא‪ ,‬ד)‬

   ‫ביאר בעל הטורים‪' :‬לחשב מחשבת' חסר וי"ו‪ ,‬שבששה ימים יש‬
             ‫לחשוב ולעשות‪ ,‬ולא בשביעי‪ ,‬ע"כ [ומקורו במכילתא (יתרו כ‪ ,‬ט)]‪.‬‬

   ‫וצ"ע טובא‪ ,‬דהא קיי"ל (שבת קנ‪ ,‬א; שו"ע או"ח שו‪ ,‬ח) שרק דיבור של חול‬
                                   ‫אסור‪ ,‬אבל הרהורים של חול מותרים‪.‬‬
   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85