Page 81 - RTZ
P. 81
הפרשה פא תשא עיון
וביותר צ"ע ,דהא קרא דידן איירי במלאכת המשכן ,וכיון שכן
לכאורה אפילו דיבור מותר ,שהרי דיבור לצורך מצוה הוא ומותר בשבת
(שו"ע שם ס"ו)[ .ראה היטב בטור (או"ח שם בסוף הסימן) ,ודו"ק .עוד ראה רש"י ותוס'
(גיטין לא ,א ד"ה ובמחשבה) .וראה עוד בשער המלך (פ"ד מהל' תרומות הט"ז); ורש"ש
(גיטין שם בתוד"ה במחשבה) ,ודו"ק].
ג .מיתת המחלל שבת
ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת
כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה
(לא ,יד)
מות יומת ,אם יש עדים והתראה .ונכרתה ,בלא התראה (רש"י)
יש לדקדק בלשון הכתוב שאמר מתחילה' :מחלליה מות יומת',
והיינו מיתת בית דין בעדים והתראה ,וממשיך הכתוב' :כי כל העושה בה
מלאכה ונכרתה' -היינו מיתת כרת בידי שמים -דמשמע מהלשון 'כי כל'
וגו' שזה כמו נתינת טעם למה שאמר קודם שמחלליה מות יומת ,וכאילו
אומר ושמרתם את השבת ולא תחללוה ותמותו בידי אדם ,ולמה -מפני
שיש לך גם מיתה בידי שמים.
וזה תמוה ,איזו נתינת טעם היא זו .ומיתה בידי אדם הלא חמורה
יותר ממיתה בידי שמים.
תשא
4
ד .כוונת ישראל ואהרן במעשה העגל
וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על
אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו
וגו' ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם
וגו' (לב ,א-ב)
כתבו בדעת זקנים מבעלי התוס' ,שבני ישראל לא לשם עבודה זרה
נתכוונו ,כי אם להיות שופט במקומו של משה עיי"ש .וכן אהרן לשם
