Page 20 - YUDIT
P. 20
י דרשת המבואר הרש"ש
בתרדמהב חלאת היצה"ר והן עתה היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו ,לכן
לשכינה הק' ,ולהיעשות כבריאה חדשה. מעורר את עניין כבישת הדין ,כפי שכבר
ובזה מבאר רבינו דהגם דקיי"ל דאין מעכב אברהם אבינו את רחמיו מבנו יחידו ועקדו
לדעת ולהבין טעמי המצוות ,אלא רק שלא על גבי המזבח ,שנשתמש במידה ההפוכה
יהיה כמתעסק ,אעפ"כ הכא שאני שכל לכל עצם מהותו ,ושיבר את מידותיו ובזה
מצות השופר לא נתנה עבור האדם אלא גילה החסד האמיתי ,והוא כל עבודת
למען ישוב בתשובה שלמה כפי שנפסק האדם בעמדו כבני מרון לפני בוחן ליבות,
ברמב"ם (וכמבואר בשו"ע בשם הירושלמי לטהר את ליבו מכל מידה רעה ,כפי שיבאר
שאין יושנים ביום ראש השנה ,ומבואר רבינו להלן שיראה שאינו נכשל בלא תקום
באריז"ל דדבר זה שייך לאותו בחינה עד וכו' ושאר מצוות שבלב ,ובזה יעורר עליו
לתקיעת השופר שעליו נאמר 'עורו ישנים במדה כנגד מדה להמתיק הדינין מעליו
מתרדמתכם' וכל עבודת השופר הוא לעו"י
בגשמיות וברוחניות ,לזכות לאור פני ה'.
התפלות והתקיעות).
וכל זה נעשה בכל שנה ושנה מחדש ביום
וכמדוקדק בלשון המשנה דהגם דאין ראש השנה יום בריאת האדם ,שנאמר
המשנה אלא פסיקת הלכות ,אעפ"כ לגבי עליו 'לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו
תקיעת השופר ,האריכה המשנה בדרוש עזר כנגדו' והפיל תרדמה על האדם ,ונסר
על מלחמת עמלק ,ועל נחש הנחושת ממנו את חלק הנקבה שהיתה דבוקה בו,
שהרים משה על נס ,שרק עי"ז שישראל והעמידה כנגדו פנים בפנים ,ועי"ז דיני
נושאים עיניהם כלפי מעלה ,ה' נלחם הנוקבא נמתקים ,כפי שהעמיד האריז"ל
להם ,וכורת את עמלק ,ואת הנחש ,שהוא
רומז גם על כוונת תקיעת השופר שהוזכר (דרושי ר"ה א')
במשנה הקודמת שעניינה הוא נשיאת
העיניים ללמעלה ,לבקש את כבוד השכינה וכל סדר זה אינו בגדר דרוש וקבל שכר,
אלא הוא הלכה למעשה עפ"י פשוטם של
ותהלתה ואור פני ה' שיתגלה בעולם. דברים ,לידע מה צריך להשים אל ליבו
בשעת התפילה ובשעת תקיעת הושפר,
ב .וז"ל הרמב"ם (הלכות תשובה ג ,ד) אף דמבאר רבינו ,דהאופן שבו השופר מעורר
על פי שתקיעת שופר בראש השנה גזירת את ז"א מתרדמתו ,להמשיך מוחין חדשים,
הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישנים אינו ממילא ,אלא ז"א הוא לב האדם,
משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם שבשעה שמתעורר בתשובה אמיתית,
וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו ורוצה וכוסף להשפיע ולהאיר ולקשט