Page 25 - YUDIT
P. 25

‫דרשת המבואר הרש"ש טו‬

‫וכפרה כתבנו לחיים ואינון עז פניםט וכו' ולית מאן דקרא לה בתיובתא דיחזיר‬
                        ‫קב"ה שכינתא לגביהי‪.‬‬

‫קה"ק)‪ ,‬והביאה שם הגמ' את קרבנו של‬           ‫הכעסני‪ ,‬והיצר הליצני שהוא עניין פריקת‬
‫אדה"ר שהיו קרנותיו קודמות לפרסותיו‪,‬‬         ‫עול תורה ויר"ש (עיין בגר"א משלי כ‪ ,‬ד)‬
‫והיינו הקרן שהוא רומז על הנשמה‬              ‫ובחידושי אגדות במגילה י"ב הקבילם‬
‫שלמעלה מהראש‪ ,‬ויעויין בדברי השעה"כ‬          ‫לשלושת ראשי עבירות ע"ז גילוי עריות‪,‬‬
‫היאך בקול השופר מתבטלים ג' היצרים‬           ‫ושפי"ד (כנגד מינות הוא הליצנות שהוא‬
‫דע"ז ג"ע ושפי"ד והעולה על כולנה חטא‬         ‫הפריקת עול של עמלק) וע"ע במהר"ל‬
‫הלשון הרע שכנגדו עומד כל דיני ראש‬           ‫שבת (ס"ג‪ ).‬מה שהאריך לבאר את מאיסות‬
                                            ‫קליפת הכלב אשר כל עניינו הוא לקבל‬
                            ‫השנה‪ ,‬יעויי"ש‪.‬‬  ‫ולבקש בלא שיתן כלום (ה"ב ה"ב גמטריא‬
                                            ‫י"ד שיש לו יד אחת שמקבלת בלא נתינה)‬
‫ויעויין ברמב"ן בדרשתו לר"ה שהאריך בזה‬
‫כי על כך נאמר 'אשרי העם יודעי תרועה'‬              ‫והוא היפך מהמושג של קבלת עול)‪.‬‬
‫וז"ל ‪" -‬והנה נתנה לנו התורה העניין הזה‬
‫של ראש השנה ברמז‪ ,‬והיה נודע בישראל‬          ‫ט‪ .‬דהגדרתו של עז פנים לגיהנם כנגד‬
‫מפי הנביאים ואבות קדושים עד משה רבנו‪,‬‬       ‫ישראל עזין שבאומות שפורצים הם את כל‬
‫ועדין הוא בידינו קבלה ומפורסם בתלמוד‪,‬‬       ‫גבולות וסדרי העולם לטובה‪ ,‬ואצל ישראל‬
‫ומי שזכה להיות מקובל בסתרי התורה‬            ‫הם משנים סדרי בראשית על פי התורה‬
‫יראה העניין יותר מפורש בכתוב ולשון‬          ‫ומלכותו יתברך‪ ,‬ולכן נתנה להם התורה‬
‫התורה יותר מבואר בו‪ ,‬כי התרועה היא‬
‫שעמדה לאבותינו ולנו‪ ,‬וכמו שנאמר אשרי‬                                                ‫וכו'‪.‬‬
‫העם יודעי תרועה‪ ,‬ומה הכתוב הזה מאשר‪,‬‬
‫הרבה יודעין לעשות תרועה בחצוצרות‬            ‫י‪ .‬כפי שיבואר להלן כי זוהי דייקא סגולת‬
‫ובשופרות ואוי להם ואוי למזלם‪ ,‬והרבה‬         ‫תשובת השופר של ראש השנה‪ ,‬להזכיר‬
‫שאינם יודעין לתקוע כלל ואשריהם ואשרי‬        ‫את שופרו של מתן תורה ושל עקידת יצחק‬
‫חלקם‪ ,‬אלא תרועה היא מדת הדין [א‪.‬ה‪.‬‬          ‫שעניינו העמדת השכינה בישראל‪ ,‬וממילא‬
‫השכינה וכמבו' להלן בדבריו] ולכך אמר‬         ‫נמחלין כל העוונות כי ממילא הקב"ה עובר‬
‫תרועה יתקעו למסעיהם‪ ,‬ואומר עליה‬             ‫מכסא דין לכסא רחמים‪ ,‬כראוי לאב לרחם‬
‫קומה ה' ויפוצו אויביך וגו'‪ ,‬וכן תראה כי‬     ‫על בנו חביבו ויחידו‪ ,‬כי השופר הוא קריאת‬
‫חומת יריחו נפלה מפני התרועה דכתיב‬           ‫קול הנשמה האלוקית ממעל כפי שביארו‬
                                            ‫בסוגיית הגמ' (ר"ה כ"ז‪ ).‬דכיון דלזכרון‬
                                            ‫קאתי כלפנים דמי (היינו כלפנים במקום‬
   20   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30