Page 25 - YUDIT
P. 25
דרשת המבואר הרש"ש טו
וכפרה כתבנו לחיים ואינון עז פניםט וכו' ולית מאן דקרא לה בתיובתא דיחזיר
קב"ה שכינתא לגביהי.
קה"ק) ,והביאה שם הגמ' את קרבנו של הכעסני ,והיצר הליצני שהוא עניין פריקת
אדה"ר שהיו קרנותיו קודמות לפרסותיו, עול תורה ויר"ש (עיין בגר"א משלי כ ,ד)
והיינו הקרן שהוא רומז על הנשמה ובחידושי אגדות במגילה י"ב הקבילם
שלמעלה מהראש ,ויעויין בדברי השעה"כ לשלושת ראשי עבירות ע"ז גילוי עריות,
היאך בקול השופר מתבטלים ג' היצרים ושפי"ד (כנגד מינות הוא הליצנות שהוא
דע"ז ג"ע ושפי"ד והעולה על כולנה חטא הפריקת עול של עמלק) וע"ע במהר"ל
הלשון הרע שכנגדו עומד כל דיני ראש שבת (ס"ג ).מה שהאריך לבאר את מאיסות
קליפת הכלב אשר כל עניינו הוא לקבל
השנה ,יעויי"ש. ולבקש בלא שיתן כלום (ה"ב ה"ב גמטריא
י"ד שיש לו יד אחת שמקבלת בלא נתינה)
ויעויין ברמב"ן בדרשתו לר"ה שהאריך בזה
כי על כך נאמר 'אשרי העם יודעי תרועה' והוא היפך מהמושג של קבלת עול).
וז"ל " -והנה נתנה לנו התורה העניין הזה
של ראש השנה ברמז ,והיה נודע בישראל ט .דהגדרתו של עז פנים לגיהנם כנגד
מפי הנביאים ואבות קדושים עד משה רבנו, ישראל עזין שבאומות שפורצים הם את כל
ועדין הוא בידינו קבלה ומפורסם בתלמוד, גבולות וסדרי העולם לטובה ,ואצל ישראל
ומי שזכה להיות מקובל בסתרי התורה הם משנים סדרי בראשית על פי התורה
יראה העניין יותר מפורש בכתוב ולשון ומלכותו יתברך ,ולכן נתנה להם התורה
התורה יותר מבואר בו ,כי התרועה היא
שעמדה לאבותינו ולנו ,וכמו שנאמר אשרי וכו'.
העם יודעי תרועה ,ומה הכתוב הזה מאשר,
הרבה יודעין לעשות תרועה בחצוצרות י .כפי שיבואר להלן כי זוהי דייקא סגולת
ובשופרות ואוי להם ואוי למזלם ,והרבה תשובת השופר של ראש השנה ,להזכיר
שאינם יודעין לתקוע כלל ואשריהם ואשרי את שופרו של מתן תורה ושל עקידת יצחק
חלקם ,אלא תרועה היא מדת הדין [א.ה. שעניינו העמדת השכינה בישראל ,וממילא
השכינה וכמבו' להלן בדבריו] ולכך אמר נמחלין כל העוונות כי ממילא הקב"ה עובר
תרועה יתקעו למסעיהם ,ואומר עליה מכסא דין לכסא רחמים ,כראוי לאב לרחם
קומה ה' ויפוצו אויביך וגו' ,וכן תראה כי על בנו חביבו ויחידו ,כי השופר הוא קריאת
חומת יריחו נפלה מפני התרועה דכתיב קול הנשמה האלוקית ממעל כפי שביארו
בסוגיית הגמ' (ר"ה כ"ז ).דכיון דלזכרון
קאתי כלפנים דמי (היינו כלפנים במקום