Page 30 - YUDIT

‫כ דרשת המבואר הרש"ש‬

‫וכל שעה וכל רגע שאינו עוסק בתורה נקרא חסרון לא יוכל להמנות וכל‬
‫שאינו עוסק בתורה נקרא נזוףכד כי דבר ה' בזהכה ובכל יום בת קול יוצאת‬
‫ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה‪ ,‬ואפי' היושב בטל נקרא לץכו‬
‫מד' כתות (וכו')כז וכ"ש השח שיחה בטלה שהוא בעשה דכתיב ודברת בם ולא‬

‫בדברים בטליםכח וכתיב הוגעתם ה' בדבריכםכט‪.‬‬

‫כח‪( .‬יומא י"ט‪ ):‬ויעויין בשערי תשובה (ג‪,‬‬ ‫ובלבד שיכוין לבו לשמים‪ .‬שהוא הנשמה‬
‫קע"ז) מה שכתב בזה דברים חוצבי להבות‪,‬‬ ‫שבו הנקרא לב‪ ,‬שהיא בחינת המלכות‪,‬‬
‫וז"ל‪ ,‬כי אשמת הבטול מן התורה בעת‬
‫היכולת לעסוק בה‪ ,‬אש היא עד אבדון‬ ‫לקשרה בשמים‪.‬‬
‫תאכל‪ .‬כאשר אמרו כי דבר ה' בזה‪ ,‬כל‬ ‫כד‪ .‬אבות (ו‪ ,‬ב)‬
‫שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק‪,‬‬ ‫כה‪ .‬סנהדרין צ"ט‪ .‬כפי שנפסק בשו"ע‬
‫ע"כ‪ .‬וכמבואר בגר"א (משלי א‪ ,‬כ"ג) כי‬ ‫(רמ"ו‪ ,‬כ"ה) כי כל שאפשר לו לעסוק‬
‫חטא הלשון חמור הוא מכל החטאים וכפי‬ ‫בתורה ואינו עוסק הרי זה בכלל כי דבר ה'‬
‫שתלמוד תורה כנגד כולן‪ ,‬כך עוון דברים‬ ‫בזה ועיין בשערי תשובה שער שלישי (י"ד)‬
‫בטלים כנגד כולן שנעשה בהם האדם‬ ‫מה שביאר בזה‪ ,‬ויסוד הדבר הוא דווקא‬
‫כמעיין המתגבר וכו' יעויי"ש‪ ,‬והביאור בזה‬ ‫באופן דהוא נראה להדיא שהסיבה לעזבו‬
‫הוא משום שהאדם משתמש בכח הרוח‬ ‫את התורה באה מנקודה בעומק הנפש של‬
‫ממללא שלו‪ ,‬הנשמה האלוקית שלו‪ ,‬ליתן‬ ‫בזיון לדברי התורה‪ ,‬והיינו שאינו חש ואינו‬
‫קיום לעולם השקר‪ ,‬ולאבד את כל צורת‬ ‫מבין נכון את כבודה הראוי לה‪ ,‬וכשאר‬
‫הדוגמאות שהובאו שם בדברי הגמ' ואפילו‬
‫האדם והצלם אלהים שלו‪.‬‬ ‫המבזה את חבירו בפני רבו דהוא מראה‬
‫שיש לו בנפש את הבחינה של הזלזול של‬
‫כט‪ .‬ונראה לבאר הטעם דדווקא על דבר זה‬ ‫'מאי אהנו לן רבנן וכו'‪ ,‬ואינו תופס כי בי‬
‫כתב שיקבל האדם על עצמו בכדי להנצל‬ ‫מלכים ימלוכו‪ ,‬וכדברי רש"י שם שהם אלו‬
‫מהדין דהנה עיין ע"ז כ"ב‪ .‬שבא נחש על‬ ‫המקיימים את העולם ודו"ק‪.‬‬
‫חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על‬ ‫כו‪ .‬אבות (ג‪ ,‬ב) רחב"ת אומר שנים שיושבין‬
‫הר סיני פסקה זוהמתן עובדי כוכבים שלא‬ ‫ואין ביניהן דברי תורה הרי זה מושב לצים‪.‬‬
‫עמד וו על הר סיני לא פסקה זוהמתן‪ ,‬ועיין‬ ‫כז‪ .‬סוטה (מ"ב‪).‬‬
‫בשלה"ק (כ"ה‪ .‬בית חכמה) הנה אנחנו‬