Page 27 - YUDIT
P. 27
דרשת המבואר הרש"ש יז
כי היום יביאו את דינו למשפט לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה שופט כל
הארץ מגופו ומבניו וממונויג והוא יודע כל מעשה איש מחשבותיו ותחבולותיו
וכל תעלומות לב ואין צריך לפניו לא עדים ולא ראייה כי הוא הדיין הוא עד
והוא בעל הדין ויראה ופחד יבא בו לאמר ,מה יעשה כי יקום אל וכי יפקוד
מה אשיבנו ויפשפש במעשיו וברגע קטון עיניו יחזו למצוא עונו מצידו אלף
ורבבה מימינו.
בכל העוונות האלו שבלב של לא תקום כראוי ועי"ז יזכה לגבורה ,והיא כל כוונת
ושל חסרון אהבה ויראה ,ושל שנאת חינם מידת הדין שעל ידי זה גופא שהאדם יבוא
באימה וביראה לקראת הדין הגדול ,יקבל
וכו'. את כח הגבורה להרוג את כל המקטרגים
ובזה יחוש את החשך הנורא אשר המלכות והמשטינים יעויי"ש.
נמצאת בו ,ביום של 'בכסא ליום חגינו'
שכל הדינין הקשים עולים לפניו ,ובעוצם ומדקדק רבינו כי הפחד צריך להיות מפני
התשוקה והרצון להתתקן ,ולשוב להיות הדר גאונו ,מלך מלכי המלכים הקב"ה
משכן לשכינה ,בזה גופא ז"א מתעורר השופט כל הארץ ,והיינו ביראה כיצד
ומאיר לו הארת פני ה' (שהוא כוונת יעמוד לפני ה' בשעה שהינו מלא עוונות,
ההסתכלות בפניו של הבעל תוקע ,לראות ולא שם ליבו לכבוד השכינה ,והולך ומפרט
את הש"ע נהורין עילאין ,בסוד תרין את העבירות החמורות שבקל האדם נכשל
בהם בלא משים ,שהינם נעשים כלאחר יד,
תפוחים וכו'). מכח חוסר הכבוד האמיתי בכבוד השכינה,
שמזה בא האדם לשנאת חינם ,שמבטל
יג .בדבר זה נחלקו הראשונים ,כמובא בזה את המלכות מישראל ,בכך שמפריד
בתוס' וברמב"ן בר"ה (ט"ז ):בביאור דברי בין העם ,ושאר מצוות הלב ,שתחת היותו
ר' כרוספדאי על מה קאי אלו שלושת משכן לשכינה הק' לילך אחרי ה' באהבה
הספרים שנפתחין בראש השנה ,האם על עזה שמבטלת את כל המידות הרעות
ענייני עוה"ב ,או על ענייני העוה"ז ,ושיטת באופן דממילא ,אך מאחר והבור ריק ,ואין
הגר"א (תקפ"ב) והאריז"ל דהחתימה קאי השכינה שורה בליבו ממילא נכשל הוא
רק על ענייני עוה"ב ,אך הכתיבה קאי לכו"ע
גם על ענייני העוה"ז המשתלשלים מענייני